אוטיזם

כשהייתי קטנה פסיכיאטר ביקר בגן שלי ואבחן אותי עם תסמונת אספרגר, היא אחת מהתסמונות בספקטרום האוטיסטי והחל משנת 2013 הפסיקו לאבחן אותה בפני עצמה והיא פשוט מאובחנת כ-״אוטיזם בתפקוד גבוה״ שזה די נוראי כשחושבים על זה כי ״תפקוד גבוה״ ו-״תפקוד נמוך״ אלה מושגים שהשתמשו בהם בשואה כדי לבדוק אילו אנשים אוטיסטים להרוג ואילו יכולים לעבוד בשבילם.

בגלל זה, לא ממש התייחסנו לאבחון שלי וההורים שלי לא הזכירו לי אותו אז די שכחתי מזה אבל תמיד הרגשתי שמשהו שונה.
לא הצלחתי להבין הבעות פנים, וטון דיבור, וציניות, ומצבים חברתיים ודברים פשוטים כמו קשר עין או הרגשות שלי פשוט תמיד היו כלכך הרבה יותר קשים מלכולם.

הרגשתי כמו חייזרית, שמתנהגת שונה ליד כולם רק בשביל להתאים.
הרגשתי שונה, והרגשתי שבורה.

ולפני כמה חודשים הפסיכולוגית שלי נתנה לי הפניה לפסיכיאטר שאבחן אותי עם אוטיזם.

ישבתי עם אמא שלי במכונית ופשוט בכיתי, משהו היה לא בסדר איתי! אני לא נורמלית! אני מוזרה!

לא סיפרתי לאף אחד, הייתה לי שיחה על זה עם החברה הכי טובה שלי לפני כן וידעתי שהיא תקבל אותי ושהיא כנראה כבר ידעה אבל- פשוט לא רציתי.

ועכשיו הנה אני משתפת את זה עם 300 אנשים...

אני רוצה לעורר מודעות, ואני רוצה להביע את עצמי אבל בגבולות שלי.