3

99 22 8
                                    

כיפה אדומה הייתה מעולה בהישרדות ביער. מצטיינת אפילו. כל השנים ההן שהיא ואמה חיו במנוסה היו ברובן ביער, בעקבות צפיפותו האידיאלית לבורחים על נפשם והיכולת שלו לספק להן אוכל ומחסה בימים גשומים. אבל מחוץ ליער? כיפה אדומה הייתה אבודה. כשיצאה מגבולות היער אל כפר קטן בשולי הממלכה מצאה את עצמה חשופה ופגיעה באזור לא מוכר.

בתים מאבן התייצבו בשולי הרחוב שבו הלכה. מי יודע מי מסתתר בתוכם? אולי מלשין שידווח לכוחות הצבא המקומיים. אולי צייד ראשים ששמע על הפרס על ראשה של בת האיכר המסתורית מלפני חמש עשרה שנה. כולם ידעו שבת האיכר לבשה ברדס אדום, הסימן המזהה שלה, והוא היה פריט הביגוד היחיד באמתחתה. אמה ניסתה בעבר להיכנס לכפר נידח להשיג אוכל ומיד זוהתה על ידי ברדסה האדום ונמלטה.
אנשי הממלכה לא ידעו שהיא כבר מתה ונשארה רק הילדה. היא ידעה שאם אדם יראה אותה בברדס האדום הוא יטעה ויחשוב שהיא אמה.
ומצד שני, לא הייתה בה כל כוונה לזרוק את הברדס. הדבר היחיד שנותר לה מזכרה של אמה, הפריט היחיד שהזכיר לה באופן יומיומי מי היא ולמה יצאה במסע הנקמה. אם מישהו יעז לבוא כנגדה היא תילחם בו עד מוות, אך לעולם לא תסתתר ותוותר על עצמה.

למזלה השעה הייתה שעת לילה מאוחרת והלילה היה מעונן ונקי מכוכבים. החושך הקשה על זיהוי הברדס בפני כל אחד מהשוכנים בבתי האבן, גם הסקרנים ביותר מביניהם. רק אדם אחד, דייג במקצועו, התקרב אליה מספיק בשביל לזהות את הברדס כשעבר מולה ברחוב. הוא בהה בה עוד מרחוק, מופתע לראות בחורה צעירה מסתובבת בשעות מסוכנות אלו לבדה, בליווי שני כלבים לראייתו. כשהתקרב עוד יותר הייתה בטוחה שהיא אבודה, אבל הוא המשיך הלאה וזמזם לעצמו שיר עם מוכר. היא שיחררה אנחת רווחה והאיצה את צעדיה בחשש שיבין באוחר את שווי הפרס שנפל בחכתו.
אבל הוא המשיך בשגרתו היומית בשלווה.
שנים מאוחר יותר היא תהתה מה הוביל לטוב הלב שהפגין כלפיה.
היא לא ידעה כי, למזלה הרב עד מאוד, אותו אדם היה עיוור צבעים.

כיפה אדומהWhere stories live. Discover now