כיפה אדומה

5

כיכר העיר הייתה עמוסה אנשים, פקוקה ורועשת. אנשים דרכו זה על זה, דחפו ונדחפו, כל אחד ניסה להתקרב יותר אל חבלי הקטיפה האדומים שגידרו את השביל המוביל אל הארמון. רק להיות יותר קרובים, לראות יותר טוב. לרוב פשוטי העם לעולם לא הייתה הזדמנות לראות בן מלוכה מקרוב.
יורש העצר חוזר לגרמניה לאחר ביקורו במולדת אשתו, צרפת. תהלוכה, בלאגנים, עניינים.
הזדמנות.
ככה לפחות ראתה את העניין כיפה אדומה. היא נטמעה בקלות בכל הרעש וההמולה. דלתות הכניסה לארמון ייפתחו בקרוב, הדרך היחידה להגיע למכשפה הזקנה – המלכה.

קהל ענק של אנשים הסתיר את שדה הראייה שלה. היא השתמשה בכל חריץ ומרווח ביניהם כדי להשתחל קדימה. אנשים דיברו וצעקו וקראו בשמו של יורש העצר, ולכן לא שמו לב לנערה קטנת המימדים שהשתחלה קדימה בזריזות. השמש טפחה על פניה והיא הזיעה כמו בהמה. חלק מהחום, חלק מהלחץ. זו הייתה ההזדמנות שלה, ההזדמנות היחידה שלה, אסור היה לה לפספס אותה. היא לא יכלה להרשות זאת לעצמה. היא התחילה לשמוע את דהרת הסוסים. לא טוב, היא צריכה להיות יותר קדימה מזה. הם התקרבו מהר כל כך והצעקות התחזקו והתחזקו ואנשים נוספים מלבדה נדחפו קדימה כדי לראות את המרכבה של יורש העצר המלכותי, מה שהקשה עליה להידחף בעצמה. הלחץ עלה והיא התחילה לחשוש שלא תספיק להגיע אל החזית בזמן.
היא ראתה את הסוסים מתקרבים והבינה שהיא פספסה את ההזדמנות. היו חסרים לה שני מטרים כדי להגיע לחזית, שבהדחפויות זה המון זמן.
היא חייבת להפעיל תוכנית גיבוי. אין לה אחת. היא חייבת לאלתר, כי השערים המלכותיים נפתחים בערך ארבע פעמים בשנה, במקרה הטוב. הם היו פתוחים כרגע, מוגנים על ידי עשרה שומרים.
בשבריר שנייה היא ירתה באקדחה באוויר, תוך שנזהרה לא לפגוע באף אחד.
שבריר שנייה של דממה לאחר מכן, בה כל אחד ואחד מהסובבים עיבד במוחו את הירי, ולאחריו צרחות.
פתאום כולם רצו וברחו, הסוסים נבהלו והתרוממו על רגליהם האחוריות והכרכרה עצרה במפתיע. כיפה אדומה ראתה את האנשים בפנים נופלים קדימה בכרכרה.
היא מיהרה לשמוט את האקדח על הקרקע ורצה אל שעריו הפתוחים של הארמון, אותו נטשו השומרים כדי להציל את יורש העצר והמלכה לעתיד.

סכין נשלפה מאחד המגפיים וכיפה אדומה הסתערה אל הארמון, תוקפת כל שומר שלא נטש את עמדתו עקב הירי. הסכין המגואלת בדם עקצצה בידה, כאילו יודעת שהיום הגיעו שלושה גורלות למימושן – הסכין, הזקנה והילדה.