הפנימייה - טאהקוק

פרק 30:

נקודת מבט ג׳אנגקוק:

״בוקר טוב תלמידים!!״ המורה אמרה מתי שהיא נכנסה לכיתה ״בוקר טוב״ כולם החזירו לה ״אוקי אז בואו נתחיל את השיעור אבל לפני קריאת שמות״ היא אמרה והתחילה

היא קראה כמה שמות עד שהגיעה אלי ״ג׳ון ג׳אנגקוק?״ אני שונא שקוראים לי ככה ״המורה זה לא ג׳ון זה פארק״ ״אה סליחה חמוד״ היא אמרה והסתכלה למקום שלידי

״מי יושב לידך?״ ״רז הוא לא מרגיש טוב אז הוא לא בא היום״ ״אה אוקי תמסור לו רפואה שלמה״ ״תודה אני ימסור״ ״אוקי אז בנתיים סמיון לך שב ליד ג׳אנגקוק״ לאא למה הוא!!

״בשמחה המורה״ הוא אמר וישב לידי והסתכל עלי ״תעיף את העיניים שלך ממני יש לי בן זוג״ ״אוו לא ידעתי״ ״אז עכשיו אתה יודע!״ אמרתי והוא שם את היד שלו על הרגל שלי ניסיתי להזיז אבל לא הצלחתי

״תעיף את היד שלך!״ ״לא״ ״אמרתי תעיף!!!״ צעקתי כדי שהמורה תעיף אותי למנהלת ״מה זה?! ג׳אנגקוק תעוף מהכיתה עכשיו למנהלת ותסביר לה מה עשית!!!״ היא אמרה ויצאתי מהכיתה

הלכתי למנהלת והיא לא הייתה מופתעת לראות אותי ״מה הפעם אדון ג׳אנגקוק??״ ״צעקתי בכיתה״ אמרתי בחיוך חלש ״אויי ולמה צעקת??״ ״כי הילד שישב לידי בכיתה שם עלי יד והוא לא רצה להעיף אותה ויש לי בן זוג״

״איזה ילד?״ ״סמיון״ ״הוא מת!!!!!״ שמעתי צעקה מאחורי והסתובבתי וראיתי את טאהיונג אוי שיט ״טאה מה אתה עושה כאן??״ ״סיימתי את המבחן ועכשיו יש לי משהו לעשות!״

הוא אמר והלך והמנהלת חזרה לדברים שלה ״מה את עושה??״ ״אני מחכה שיגידו לטאהיונג לבוא לחדר שלי״ היא אמרה וצחקתי היא יודעת כבר איך זה הולך

רצתי מהחדר שלה לטאהיונג אבל הוא היה כבר בתוך הכיתה שלי ״שלום המורה המנהלת אמרה לי להוציא מהכיתה את סמיון״ ״אממ אוקי סמיון צא מהכיתה לך אחרי טאהיונג אוקי?״ ״אוקי״

הוא אמר ויצא טאהיונג תפס לו בחולצה והצמיד אותו לקיר ״תקשיב לי ותקשיב לי טוב טוב בן של זונה שלא תעז להתקרב לג׳אנגקוק אפילו לנשום לידו או לגעת בו למה אני יהרוג אותך מובןן?!!!״

הוא צעק עליו והטלפון של סמיון נפל על הרצפה הוא היה פתוח על הגלריה הרמתי אותו מהרצפה וסמיון הסתכל עלי ״על תיגע לי בטלפון!״ הוא אמר כאילו הוא מסתיר משהו

גילגלתי בתמונות וראיתי תמונות שלי בכיתה וגם בחוץ יש לו תמונות שלי לומד אוכל שותה ישן!! יש לו אפילו תמונות של הרגליים שלי אז אני לא דמיינתי את הכל ידעתי שמישהו צילם אותי

״בייב מה קרה?״ טאהיונג אמר לי מתי שהוא העיף לסמיון בוקס לפנים ״אני לא חושב שתואהב את זה״ ״מה קרה??״ הוא אמר לי שוב והראתי לו את הטלפון והוא הסתכל על סמיון

נקודת מבט טאהיונג:

״חתיכת *בוקס* בן *בוקס* של *בוקס* זונהה!!!!!״ צעקתי והעפתי לו בוקסים לפנים דחפתי אותו על הרצפה והתחלתי לבעוט בו ולהעיף לו מכות עד שהמורה יצאה מהכיתה וניסתה להפריד

״לאא תעזביי!!״ צעקתי עליה והמשכתי להרביץ לו ״טאהיונגי מספיק!״ קוקי אמר לי ועצרתי ״מה קורה כאן?!?״ המנהלת באה ״טאהיונג התנפל על התלמיד שלי״ המורה אמרה והמנהלת הסתכלה עלי

״טאהיונג לחדר שלי עכשיו!״ היא אמרה והלכה ואני וג׳אנגקוקי הלכנו איתה נכנסנו לחדר וסגרנו את הדלת ״למה רבתה איתו מכות??״ ״את יודעת למה!״ ״זאת לא סיבה״

״אה זאת לא סיבה תראי!!״ אמרתי והראתי לה את הטלפון של סמיון ״מהה!״ היא צעקה שראתה את כל התמונות של ג׳אנגקוק ״אני יטפל בו כבר אתם יכולים ללכת לחדר שלכם אתם משוחררים״

היא אמרה ויצאנו וג׳אנגקוקי בכה מתי שהגענו לחדר ״בייב מה קרה?״ ״הייתה לי הרגשה שמישהו צילם אותי״ הוא אמר וחיבק אותי ״אף אחד לא יטריד אותך שוב!!״ אמרתי והדלת נפתחה

״שלוםם....מה קרהה???״ ג׳ימין נכנס ושאל את ג׳אנגקוק ״ילד מהכיתה שלו הטריד אותו וצילם הרבה תמונות שלו״ ״מההה הוא מתת מי זה???״ ״תרגעע טיפלתי בזה״

״אוקי באתי כי שוב יצא שעיצבנתי את יונגי נמאס לי כבר אין לי כוח לריב איתו....אה ואיך היה במבחן??״ ״היה קל אני יקבל ציון טוב״ אמרתי והסתכלתי על קוקי והוא חייך

״טוב אז זה הסימן שלי ללכת ביי אני אדבר איתכם אחר כך״ הוא אמר ויצא מהחדר ״טאה אתה לא חושב שאנחנו צריכים לעשות משהו בנוגע ליונגי וג׳ימין?״ ״מה זאת אומרת??״

״אוי נו תקשיב רואים שהם דלוקים על התחת אחד של השני אז בו ננסה לגרום להם להיות לבד ולדבר״ ״מה אבל הם יכולים לדבר גם שהם בחדר שלהם״ ״לא אנחנו צריכים לנעול אותם במקום חשוך״

״למה??״ ״ג׳ימין מפחד מחושך״ ״נו?....אהה הבנתי רעיון טוב יכול לעבוד אז יאאלה נתחיל״ ״סבבה יאאלה״

😁😁😁😁😁