"הטובים לא תמיד מנצחים" הוא אמר לה
"פגשת פעם רע שניצח?"
"אממ.." הוא הרהר "לא, אבל אין רע שהוא רע כמוני"
"אני לא מבינה מה אתה אומר"
"רע זה לא דבר של מה בכך, זה תלוי. בהשוואה למי? בהשוואה אלי? בחיים לא פגשתי רע שהיה יותר רע ממני" הוא השיב בחיוך מתנשא
"אני לא בטוחה שכולם יסכימו איתך" היא החזירה
"אה כן? ומי בדיוק לא יסכים איתי?" הוא הרים גבה
למה הוא תמיד כל כך יפה? היא חשבה לעצמה
"רעים אחרים"
"אה" הוא צחק "לא אכפת לי מרעים אחרים, הם לא משתווים אלי"
"ואו, אתם קהילה תומכת" היא צחקה
הוא צחק שוב.
הצחוק שלו פשוט מדהים.
למה הוא חייב להיות רע? והאם זה באמת רע לאהוב רע? ומי אמר שהרעים הם רעים? מה רע ברצון לשלוט על העולם? בסך הכל שאיפות גבוהות...
ומה רע בשאיפות גבוהות?
קטע זה נכתב במחשבה על האחד והיחיד, המודל לחיקוי של כולנו- "האופל" (The Darkling)
