"רֵן שלי" היא צעקה "ואם עוד פעם אחת תתקרבי לחבר שלי" היא הסתכלה עלי במבט מאיים ואז לחששה "אני אהרוג אותך" צלצול. "זונה" ירקה, הסתובבה ויצאה מהכיתה, כמו איזו פרינססה, כולם מביטים בה.
"לא אשמתי שה'חבר שלך' לא יכול לשלוט בעצמו" צעקתי אחריה. לא יודעת אם היא לא שמעה או בחרה להתעלם כדי לא להרוס את היציאה ה'דרמטית' שלה.
מי בכלל רוצה את החבר הדפוק שלה? נכון, הוא חתיך. ממש(!!!) חתיך, אבל אני בחיים לא אתקרב למישהו שמאדי נגעה בו. וחוץ מזה, ה ו א נישק א ו ת י.
"כלבה" זרקתי, לקחתי את התיק ויצאתי מהכיתה.
קטע זה נכתב בהשראת מאדי (המלכה) מאופוריה. אומנם הדמות שלה היא לא כזאת אבל אי דונט נואו...
