אז פתחתי ספר חפירות כי אני צריכה עוד מקום לחפור בו בלי סוף!
לא שאני מצפה שמישהו אשכרה יקרא אותו.
ליטרלי הכנתי את הכריכה בחמש דקות, כי אין לי רעיון לכריכה לספר חפירות. זה לקח הרבה יותר מדי זמן למצוא תמונה שנראית סבירה באיכות טובה מספיק.
הספר הזה שייך...
אז אני צריכה מקום לחפור בו, אז חשבתי "הי למה לא לפתוח ספר חפירות? כולם עושים את זה הרי?" את הכריכה יכולתי לפחות לעשות בחמש דקות, אבל לקח לי שעה למצוא תמונה גדולה ואיכותית, כי מצאתי כמה ממש טובות, אבל לא הן היו חייבות להיות קטנות ומטושטשות מדי. זה די מצחיק שאני מוסיפה גם את השנה בתאריך בכותרת. כאילו אני חושבת שהספר הבודד הזה אשכרה יכיל את החפירות שלי ליותר משנה
אני לא מאמינה שאני קצת מתגעגעת למתקן האוטומטי שלי, ככה אני לפחות לא יכתוב עם אלף שגיעות מקלדת. אני חושבת שהשתגעתי.
הלכתי לסופר עם אבא שלי, אפילו לא בשבילי אלא בגלל האח הסתום שלי שעצלן מדי לקנות בעצמו דברים למשלוח מנות שלו. עמדתי שם שעות בסניף דואר מחורבן בשביל חבילה מטופשת. אלוהים יודע כמה אני שונאת סניפי דואר. עדיין יש לי טראומה מהשעות שנאלצתי לחכות שם לאמא שלי, זה היה סיוט. אני נשבעת לכם. אחר כך אני רצתי עם אבא שלי ואח שלי. אני מרגישה כמו לוזרית בגלל שהאח הקטן שלי הצליח לרוץ יותר ממני. אולי אני באמת כזאת. רגע- אמרתי לעצמי להפסיק להאשים את עצמי. הביטחון העצמי שלי נמוך יותר מים המלח.
אז מחר יש לי מסיבת פורים. זה בתל אביב. אז אני צריכה לנסוע חצי שעה (לא כולל פקקים) עד לבית ספר שלי בשביל לתפוס הסעה לשם. אני רק מקווה שהפיצה הטבעונית שלי תהיה טעימה, כי טעמתי רק את של דומינוס ואין לי מושג מאיפה הם מזמינים. הכנתי גם לחברה שלי משלוח מנות, יש לזה אריזה של ביצה אז אפשר להגיד שזאת ביצה הפתעה. אני מתחפשת למיני מאוס, רק בצבע זהב כי הקשת שלי שקניתי בדיסנילנד מוזהבת.
אין לי מושג מי זאת לעזאזל אבל זה מתאים:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
