אז התנדבתי היום בפעם השנייה באיסוף מזון לנזקקים בסופר, ואני ממש הרגשתי כמו פרסומת מהלכת.
כאילו במשך שעות הסתובבתי עם עגלה מלאה במוצרים וחפרתי לאנשים לקנות ולתרום משהו, זה כזה; "שלום, אנחנו אוספים אוכל לנזקקים, אתם יכולים בבקשה לתרום משהו", "כן, זה שני אורז בעשר", "זה רק שבע שקל".
עשיתי את זה רק פעמיים וכבר הבנתי את סוגי האנשים בזה: אלו שמנפנפים אותך, אלו שמשקרים לך בפרצוף כדי לנפנף אותך, אלו שמרוקנים לגמרי את העגלה ואלו שלוקחים אחד או שניים.
והסוג הגרוע ביותר: אלה שהם פשוט ממש חצופים.
יש המון אנשים דפוקים בעולם הזה.
YOU ARE READING
בולשיט של פאנגירל (ספר חפירות)
De Todoאז פתחתי ספר חפירות כי אני צריכה עוד מקום לחפור בו בלי סוף! לא שאני מצפה שמישהו אשכרה יקרא אותו. ליטרלי הכנתי את הכריכה בחמש דקות, כי אין לי רעיון לכריכה לספר חפירות. זה לקח הרבה יותר מדי זמן למצוא תמונה שנראית סבירה באיכות טובה מספיק. הספר הזה שייך...