נ.מ
"תאליה. תאליה גרייס." אמרה תאליה ונעלמה.
האם היא צדקה? האם היא באמת אחותי?
"אסטריד! את רוצה לספר לי למה את חולמת במקום לעבוד?" שאלה מנהלת בית היתומים.
"האמת שלא, אני לא רוצה לספר לך. למה?" אמרתי.
היא האדימה. "פשוט תמשיכי, אסטריד." אמרה ויצאה מחדרי. נאנחתי. תאוריית החלומות והאחות תצטרך לחכות.
נ.מ אנבת'
ישבתי בביתן אתנה. הביתן היה ריק. ישבתי עשר דקות מול מדפי הספרים העמוסים, מנסה להחליט מה לקרוא. בסוף לקחתי ספר על אדריכלות שכתב דיידלוס. התיישבתי באנחה על מיטתי המסודרת בקפידה. בדיוק שבאתי להתחיל לקרוא, תאליה התפרצה אל החדר.
"היא חיה! היא באמת חיה!" היא אמרה.
"יופי לה. גם אני, את יודעת?" אמר פרסי שבדיוק נכנס. תאליה בעטה לו בשוק.
"מוח אצה." אמרתי. "מי חיה, תאליה?"
"אסטריד. היא באמת אחותי! ואני יודעת איפה למצוא אותה." אמרה תאליה. אפילו פרסי לא מצא משהו מטומטם להגיד.
"בואו נלך לכירון." אמר פרסי. תאליה הנהנה בפנים קודרות.
"יש. עוד פעם מסע חיפושים." אמרתי בחוסר התלהבות. פרסי ותאליה נאנחו.
יצאנו מהחדר לכיוון הביתן הראשי.
היי אנושות😈👊
סורי על הפרק הקצר, וסורי שלא העלתי הרבה זמן. אתם רוצים שאני ימשיך את הסיפור? תרשמו לי בתגובות.
נ.ב
המלצה לסיפור-המת, הגיבור והטיטאן.
המלצה לשיר- אל תעזבי ידיים
יאללה ביי👊✨🌙💪
YOU ARE READING
ילדי-הגדולים
Humorהיי אנושות🌙🤠 העלתי את הסיפור הזה פעם מחשבון אחר שנמחק. לא הצלחתי לשחזר אותו, אבל מצאתי בהיסטוריה של הטלפון את הסיפור הזה. העתקתי את כל הפרקים, ואני מעלה אותם כאן וממשיכה. טוב אז היי כולם היה לי מה זה משעמם ואז עלה לי רעיון מטורף בראש. האמת שיש לי...
