ילדי-הגדולים

פרק 19

נ.מ פרסי
"אז תן לי להבין. אתה יודע שאתה חצוי, אתה שומר על אסטריד ממפלצות כבר שנים, ואתה הבן של פוסידון ואתנה, אבל אתה בכל זאת לא אל?" שאלה הייזל בפעם המי יודע כמה.
"כן." ענה אלמוג. למען האמת הוא נראה אדיש לכל הסיטואציה.
הוא פשוט נכנס, העיר להם על החוסר סודיות שלנו, על המחסור באוכל (עם זה פרסי בהחלט הסכים.) ואמר שהוא הבן של פוסידון ואתנה והוא בן המים והחוכמה שהם חיפשו.
זה היה כזה 'היי כולם. אני בן פוסידון ואתנה. נפגש בשמחות, כן?'
"אז איך זה הגיוני?" שאל ג'ייסון
"תאמין לי, שאין לי מושג. אני רק יודע שאני הבן שלהם. האמת, פעם אחת השתתפתי בשיחה שלהם ו-.." אלמוג התחיל לומר.
"השתתפת?" שאלו אסטריד ותאליה והרימו גבה.
אלים, הן כל כך דומות.
"בסדר בסדר. הייתי משתתף לא רצוי, לא ידוע.
בכל אופן, הם אמרו משהו שאני אמור להיות הפיוס. החלק שישכין שלום בין אתנה לפוסידון. הם אמרו משהו על זה שזאוס הכריח אותם. כאילו זה איזו מתנת פיוס שיש להכין היטב."
פרסי סרק בעיניו את אלמוג.
המבט בעיניים שלו היה מבט שפרסי הכיר היטב.
זה מבט שמנסה להסתיר את העצב מאחורי הומור.
הוא היה עצוב. הוא ידע שהוריו לא רצו בו. וזה היה אפילו יותר גרוע ממה שקרה לפרסי.הוא היה טעות. מעשה לא מוסרי של אל. אבל הוריו אהבו אותו. וזה הספיק לפרסי.
אבל אלמוג....
פוסידון לא רצה קשר עם אתנה ואתנה לא רצתה קשר עם פוסידון. ואלמוג היה קשר בניהם. משהו שהם לא רצו בו.
"פרסי, אתה מקשיב?" שאל ג'ייסון.
"כן כן. מה אמרתם?" ענה פרסי.
"אלמוג אמר שהוא לא יודע איך זה הגיוני שהוא לא אל, אבל זה לא קריטי להם. הוא אמר שהוא דיבר עם פוסידון לפני כמה ימים ושהם צריכים ללכת לאילת." אמרה תאליה.
"מתי נצא?" שאל אלמוג. נראה שהוקל לו שהם עזבו את הנושא של לידתו.
"היום." אמרה אסטריד. "כמה שיותר מהר."
"בסדר, פרינסס" אמר אלמוג. אסטריד הסמיקה. העברתי את מבטי בין אסטריד לאלמוג. נראה שהיה בניהם משהו.
תאליה הרימה גבה.
"בסדר, כולם. לכו לישון. אנחנו נצא עם השקיעה." אמרה.

היי כולםםם ✨
מה אומרים על הפרק?
מה אתם חושבים על אלמוג?
תגידו לי בתגובות👇
יום קסום 🏹🌙