הגענו לקניון , נייל ונאיה רצו אליי עם פרצוף מודאג על פניהם , וכך חברים של הארי .
גילגלתי את עיניי ונייל לחץ ״בואו נעוף מכאן״ הנהנו והתחלנו ללכת , עד שהרגשתי משהו תופס בידי , יותר נכון מישהו , זה היה הארי .
הסתכלתי על ידו ואז הרמתי את מבטי אל פניו
״אני רוצה שתדע שאם אתה צריך לדבר עם מישהו אני תמיד פה״
והלך , משאיר אותי עם המחשבות של עצמי .
——
הגעתי הביתה בוכה , טרקתי את הדלת ורצתי מהר לחדר , לנעול את עצמי .
אני לא מבין מה עובר עליי , מה הארי עושה לי , ולפתע אני שומע צעקה מלמטה , ״זהו זה! אתה מקורקע! נמאס לי שאתה לא פסיק לטרוק דלתות בבית הזה!״
והנה , עוד סיבה בשבילי להישבר .
——
עבר שבוע , ואני עדיין מקורקע בבית , יצא לי לחשוב לאחרונה על הכל , הארי גורם לי להרגיש מוזר , משהו שלא הרגשתי לפני .
החלטתי שאני רוצה להיפרד מנאיה , אולי נישאר חברים טובים אבל לא בני זוג . אני די בטוח שאבא שלי לא יגיב לזה טוב .... ואני מפחד מהתגובה שלו .. אבל אני בטוח שדן יהיה פה לעזור לי , הרי הוא כבר עבר את זה .
אני רוצה להיפגש עם נייל , התגעגעתי אליו , לא ראיתי אותו הרבה זמן , ותאמת? התגעגעתי לשטויות של הדביל המחומצן .
החלטתי לפתוח את הטלפון ולשלוח לו הודעה , שיבריח אותי מפה . אני לא יכול להיתקע בחדר הזה עוד שנייה אחת .
״נייל , אתה ער?״ התחלתי לכתוב
״תמיד , אבל לא בשבילך ;)״
״שתוק דביל״
״טוב מה אתה רןצה ממני אני עסוק״
״אני צריך עזרה , אני צריך שתעזור לי לברוח מהבית הזה . אני לא יכול להישאר פה יותר״
״בדרך.״
———-
היייייי
סליחה שלא העלתי הרבה זמן , התגעגעתי מאוד!
לא היה לי זמן לכתוב כי היה לי מלא מבחנים , ואחכ היה לי מחסום כתיבה , ועדיין יש לי אבל הרגשתי חייבת להעלות לכם כבר פרק אז סליחה אם הוא גרועע
(משהו קרה לכתב בסוף ולא הצלחתי לסדר את זה , אני מאמינה שבפרק הבא זה יסתדר )
כאן אמה מהעתיד של אחרי דקה , מסתבר שזה הסתדר ברגע שהעלתי את הפרק
YOU ARE READING
Can't be
Random״אני לא גיי״ . עניתי אני לא יכול להיות גיי . פשוט לא . ובטח שלא להיות מאוהב בהארי .
