Can't be

פרק 4

זיהיתי את הקול הצרוד שלו , זה היה הארי .
״איך השגת את המספר שלי?״ גיחכתי
״דן ..״ מילמל וזה גרם לי לצחוק
״עכשיו לכל אדם זר שמבקש את המספר
שלי הוא יביא בכזאת קלות״ נאנחתי
״אז אתה אומר שאני אדם זר״ שאל עם טיפת ציניות ששמעו על קולו
״אה לאאא לא אתה . אחרים .. אתה יודע״
״זה בסדר״ צחק
״אז מה רצית?״
״רציתי לדעת אם אתה רוצה שנקבע עוד הפעם ,
והפעם לא בעבודה שלי״
גיחכתי ״אוקי , תשלח לי פרטים איפה ומתי ואני אבוא״
״לא אתה לא״ קבע
״מה-?״
״אתה לא בא , אני בא . לאסוף אותך״
״לא אתה לא״ צחקתי
״ומי שאל אותך בדיוק?״
״יואו איתך״ נאנחתי
״אני אודיע לך מתי אני בא , ביי״
מילמל ויכולתי לשמוע את החיוך על שפתיו ,
״ביי״

הוא שלח לי את ההודעה , היה רשום בה מתי ולאיפה
״היום בשבע בערב , תיהיה מוכן . 19:05 אנחנו יוצאים מהבית שלך .״

״ולאיפה הולכים?״ שאלתי

״תגלה שנגיע״

התחלתי להתארגן , כן יש לי שעתיים וחצי עד שבע אבל אני מעדיף להיות מוכן לפני מאשר אחרי . אני לא רוצה לאחר לזה .
לא ידעתי אם זה בקטע חברי , או דייט . אני מקווה שזה דיי... אה סליחה . זה בקטע חברי . ברור אלא מה?
הארי סימס לי שהוא בחוץ , ירדתי למטה והתכוונתי לצאת אבל אז מישהו קטע אותי .. ״לאיפה אתה הולך בני?״ לא היה לי עצבים אליו . הוא רוצה שאני אלך בדרך שלו , אבל אני פשוט מרגיש שונה . מיוחד .
לא כמוהו . לא היה לי כוח לריב איתו אז פשוט אמרתי ולא חשבתי לאיזה מריבה זה יגרום עכשיו ״עם חבר שלי , ביי״ , התקדמתי לדלת והוא נעל אותה . ״מה אתה עושה?!״ צעקתי , אין לו שום זכות לאסור עליי להיפגש עם חברים!
״אתה לא תסתובב עם עוד אנשים . רק עם נאיה!״
״ולמה זה? כי אתה מפחד שאני לא אלך בדרך שלך? שאני אהיה חס וחלילה גיי? אז כן , אני גיי! עכשיו עוף ופה ותן לי לצאת להארי!״
התעצבנתי , והתחלתי לנסות לדחוף אותו מהדלת , אך הוא היה כבד . יותר ממני .
״אתה לא גיי ! אני לא מסכים לך! עכשיו תצטער!״
התעצבנתי , למה מי הוא בכלל שיגיד לי מה להיות??!
הטלפון שלי צילצל , סיננתי את אבי והלכתי לראות מי זה , ״הארי״ שיט , הוא עדיין מחכה לי בחוץ .. החלטתי לא לענות כי לא רציתי שישמע את הצעקות של אבא שלי ..

המשכתי לריב עם אבי עוד כמה זמן , נראלי שלהארי נמאס לחכות אז הוא פשוט נכנס פנימה ,
״אתה לא גיי! אתה מאוהב בנאיה!״
״אם אתה חושב שאני מאוהב בה כנראה שאתה לא מכיר אותי!״
״אתה לא הבן שלי״ הוא התקדם לכיווני ואיים עליי עם האצבע ״עוף מהבית . אין פה מקום לאנשים עם מחלות כמוך״ הוא דחף אותי אחורה , באותו הרגע הארי נכנס , ואני כלכך מודה לו על זה . הוא כנראה שמע את הצעקות .. ״מה קורה פה?״ הוא בעט בדלת ונכנס בצעקה , שם לב שאבי נוגע בי אז הוא בא ומעיף אותו ממני ...
״הו! אז אתה הילד שגורם לילד שלי לחלות!״  אמר והרים ידיים
הארי הפנה את מבטו אליי , השפלתי את ראשי , והוא החליט להתעלם ממה שאמר ולחסוך לשנינו בושה גדולה .
״להיות גיי זה לא מחלה , ואם זה מה שעושה ללואי טוב מה אכפת לך? אתה חתיכת אגואיסט , תן ללואי לעשות מה שהוא רוצה!!״ הארי התחיל להתעצבן , כנראה שהוא לא רגיל לזה שלא מקבלים אנשים ״שונים״ , אבל אני לא ״שונה״ , אני מיוחד . (אני מסכימה איתך לואי! גו לואי גו לואי ה.כ)

אבא שלי צחק לו בפרצוף , והחליט לענות לו
״אתה יודע מה? שיחלה במחלה הארורה , לא אכפת לי ממנו יותר . הוא לא הילד שלי״ גיחך
״מה״ הארי אמר מזועזע ממה שקרה פה הרגע ,
אבא שלי חייך אליו חיוך מזוייף והמשיך ״ובגלל זה שהוא כבר לא הילד שלי . הוא לא גר פה יותר . תעוף מפה . יש לך עד מחר בצהריים״
אני והארי היינו בשוק , לא ידענו איך להגיב ,
רצתי מחוץ לבית וטרקתי את הדלת אחרי , מרגיש את הדמעות בעיניי
״לואי ...״ שמעתי את הארי מלמל בזמן שיצאתי , והתחיל לרוץ אחרי
״לואי תעצור!״ צעק כדי שאשמע אותו
״בשביל מה?״ הסתובבתי עם דמעות בעיניים ״בשביל לשמוע אותו אומר שאני מחלה? שאני לא הילד שלו יותר? שהוא מעיף אותי מהבית? שהוא אומר שאני ...״

סליחה שהפרק קצר פשוט לא היה לי זמן לכתוב ורציתי כבר להעלות לכם פרק חדש