עוף-החול

מלך הביצה והשדה:

כמו הנרקיסים, כמו מלכי הביצה.
עטרה על ראשי ומביטה לרצפה
עייני תרות אחרי השתקפותי,
נואשות כאדם הצמא למים
באמצע המדבר או מול אגם רחב.
מנסה לחבר בין זיכרון לעלה כותרת,
בין הגבול למראה השבורה בחדר.
כמו הנרקיס אנוכי עומדת
שקטה, מאבדת את קולי,
ורק בהד חוזרת השתקפותי.
והייאוש המטריף,
של המבע, והנגיעה והחיוך החטוף
שמעוות ומשנה הכל.
אני נלחמת בגופי,
וגופי נלחם בחזרה.

ואז שוב
כמו הנרקיסים, כמו מלכי הביצה
עומדת מביטה בעצמי,
לרגליי הררי כביסה.
הכתר צנח נעזב מזמן מפני שאני לא נסיכה
רק ילדה קטנה,
שהיופי שבה כלוא בין 7 קירות יצירה
עיניי מרפרפות ונפתחות,
המוני פרחים נגלים
כל פרח מייצג חטא.
ובמרכז השדה בתוך האבנים
עומד המלך הגאה.
ראשו משופל למטה,
כתרו מונח במקומו הנצחי
ואני כל כך שמחה שאיני
יותר מביטה יותר למטה,
אלא בגובה העיניים לעתיד
°○°○°○°○°○°○°○°○°○°○°○°○°
מקווה שאהבתם :)