לאחר בערך שעה של ריקודים וצחוק עם גבריאל כאבו לי כבר הרגליים והייתי צמאה. צעקתי לגבריאל באוזן שאני הולכת לשתות ולשבת קצת, הוא הנהן ונעלם משדה ראייתי. הלכתי לכיוון בר המשקאות וביקשתי מהברמן מיץ תפוזים. לקחתי ממנו את הכוס החד פעמית שמזג לתוכה את מיץ התפוזים שלי, חייכתי אליו כאות תודה והלכתי לחפש לי מקום לשבת. החלטתי שאני רוצה לנשום אוויר צח ונקי אז יצאתי החוצה לחצר האחורית שהיתה מלאה באנשים הלכתי בה לחלק של העצים והשיחים וראית שהיה שם ספסל עץ, התיישבתי עליו, שתיתי את מיץ התפוזים והתבוננתי באנשים, בחנתי אותם, אם רק הייתם יודעים כמה אפשר לדעת על בנאדם רק מלהסתכל עליו ככה ...
בין כל הפרצופים שבחנתי פתאום ראיתי פרצוף מוכר, זאת היתה נאיה, השותפה שלי לחדר. קמתי מהספסל, התקרבתי אליה ונגעתי בכתפה, היא סובבה את ראשה אליי וכשקלטה שזאת אני היא חיבקה אותי. לקח לה קצת זמן לקלוט מי אני עקב העובדה שהיא שיכורה. לצידה ראיתי שעמד בחור שגבוה ממני בהרבה אבל יותר נמוך מגבריאל וליאו, חייכתי לבחור לשלום ואחר כך התרחקתי מהם וחזרתי לספסל, בדרך חזרה לספסל סובבתי את ראשי לכיוון נאיה שעדיין הסתכלה עליי וקרצתי לה, היא שלחה אליי חיוך ביישני אך שובב ומיהרה לחזור לבחור. כאשר התיישבתי שוב על הספסל שמתי לב שהכוס עם מיץ התפוזים שלי התהפכה ונשפכה על הספסל והרצפה. בטח עבר פה איזה חתול וניסה לשתות משם. הרגשתי רגועה באזור הזה למרות המוזיקה השוברת אוזניים שמתנגנת ונשמעת. עכשיו במקום לבחון אנשים בחנתי את המקום ושמתי לב שהמקום בהחלט יפה, זה היה שביל ארוך שמוביל למקום לא ידוע ובצידי השביל ישנם פרחים, עצים, שיחים, סלעים ואבנים, חצר דמויית יער. אהבתי את הרעיון הנחמד הזה שבחצר גדולה אפשר לעשות מין יער קטן, זה היה רעיון מקורי שיכל לגרום לי להרגיש יותר שלווה. בעודי ממשיכה להסתכל על החצר קול נשמע מאחורי ״מה נשמע, מטומטמת ?״ זיהיתי את קולו של ליאו הדפוק הזה, הוא הבהיל אותי והתחיל לצחוק. ליאו הניח את ידו סביב עורפי אך אני הורדתי אותה, ״אני לא יודעת איפה היא היתה לפני זה״ אמרתי לו והסתכלתי על ידו בגועל, ״במקומות מופלאים״ ענה וקרץ לי ואני בתגובה שלחתי לו פרצוף חמוץ ונגעל.
״אז מה קורה איתך ? למה את כאן בחוץ לבד ?״ ליאו שאל אותי ובחן את תגובתי, הוא יודע לזהות מתי אני משקרת ומתי לא ומתי אני בסדר ומתי אני לא, ״אני לא יודעת, הייתי צמאה ואז לא רציתי להשאר בפנים אז באתי לפה והפינה הזאת קרצה לי״ הסברתי לליאו בפשטות ״את רוצה ללכת ?״ ליאו שאל אותי במבטו הדואג, הנהנתי לכן והוא תפס את ידי וגרר אותי החוצה ובדרך לאוטו רמס כמה אנשים וזרק קריצות לכמה בנות שכנראה מאותו רגע נשבו בקסמיו. ״שמתי לב שרקדת עם גבריאל ״ ליאו פלט לאחר שהתניע את הרכב ״כן״ עניתי לו ״ולמה שתעשי את זה ?״ ליאו שאל ״למה שאני אעשה את מה ?״ שאלתי אותו בחוסר הבנה ״למה שפאקינג תרקדי איתו?״ ליאו שאל במעט עצבים ״מה כל כך אכפת לך? לא הבנתי, גם מי ישמע מה עשינו, רקדנו, זה לא ששכבתי איתו״ עניתי לו והרמתי את קולי ״הוא לא בשבילך תתרחקי ממנו ״ ליאו דרש ולא עניתי לו על זה, לא היה לי כוח להתווכח אז פשוט גילגלתי עיניים והדלקתי את הרדיו. במשך כל הנסיעה עד שהגענו לא דיברנו. כשהגענו יצאתי מהאוטו, סיננתי לעברו תודה והלכתי לחדר שלי, הודתי לאלוהים שנאיה לא מביאה לפה גברים.
🥰✨🧚🏻♀️🐛
שניה אני קודם כל מנסה להבין למה זה עושה לי את הכתב המוזר הזה.
בכל מקרה, לאט לאט עכשיו יתחיל להיות מעניין יותר, אני נכנסתי לתקופת בגרויות (🥲) בתקופה האחרונה אז אני באמת מצטערת שלא יצא (בעבר) ויצא (בעתיד) לי לכתוב הרבה ועובדה שאני מעלה את זה בשתיים בלילה אז פליז תסלחו לי, אוהבת מלאאאא ❤️❤️❤️
YOU ARE READING
Not for you //לּאַ בּשׂבּיִלּךּ
Romansaמלאך המוות. נשמע מאיים, נכון ? אבל מה קורה כשבן אדם הכי מפחיד ומאיים בעולם מתאהב ? מה אז קורה ? מלאך המוות נשאר מלאך המוות או שהוא נופל בקסמיה של האהבה ? אז גבריאל, או בכינויו - מלאך המוות, הוא ראש המאפיה ששולטת בכל אמריקה. גבריאל בא לבקר את חברו...
