הארי
אמרו לי שאין סיכוי שאצא מבית החולים עד שאעלה קצת במשקל. כך עשיתי. נשארתי שם לכמה זמן שצריך שיקח לי כדי שארוויח כמה קילו. זה לקח קצת זמן, כן. אבל הייתי בסדר עם זה. ברגע שהגעתי הביתה יכולתי להמשיך בשיגרה הרגילה שלי. כמובן, אצטרך להתחיל לאכול סביב אמא שלי, אבל תמיד יכולתי פשוט להקיא את זה ברגע שהיא נכנסת למיטה. זו הייתה התוכנית שהלוואי שהייתי חושב עליה לפני שהגעתי לבית החולים.
היום הראשון שלי בחזרה, אכלתי כמו שאמא שלי ביקשה, ואז שהלכה לישון, נכנסתי לשירותים. הייתי צריך להקיא לא מעט.
יכולתי להיות בדרך להחלמה. יכולתי לשמור על זה ואז אני אהיה בסדר.
אבל לא רציתי.
פתחתי את הברז המהקלחת כדי לחסום את הרעש. ואז רכנתי מעל האסלה ותקעתי את אצבעותיי בפה. ואז השאר פשוט קרה כמו שציפיתי. פשוט המשכתי לעשות את זה עד שהבטן שלי הייתה ריקה לחלוטין. ואז ריססתי את החדר עם הבושם של אמא שלי, צחצחתי שיניים, וקפצתי למקלחת. הרגשתי תחושת הקלה שוטפת אותי.
לשם שינוי, המוח שלי היה צלול. לא חשבתי על שום דבר. לא בית ספר, לא אוכל, לא אמא שלי, לא שיעורי בית, אפילו לא לואי. וזה אומר משהו.
אני חושב על לואי הרבה.
YOU ARE READING
Stay Away From Me // Larry
Romance*גמור ״יש לך את כל הפאקינג עולם. מה עוד אתה רוצה?״ אזהרות: *קללות *אנורקסיה פאנפיק קצר מתורגם על לארי סטיילינסון Written by- @xxx17-
