סיפורים קצרים ועוד דברים שרשמתי מסיבה כלשהי מתישהו איפשהו

כתיבה יוצרת 1#: ראובן מוכר השטיחים

ניתנה לנו משימת כתיבה לכתוב סיפור בנוגע למילה ״לעוף״.
הינה תוצאתי:

זה היה עוד יום בחנות השטיחים.
ראובן היה עסוק בדברים של שטיחים, כי הוא היה עובד בחנות לשטיחים.
הדברים של שטיחים שראובן היה עסוק בהם הפעם היו ניקיון השטיחים השבועי. אתם מבינים, כל מידי שבוע, מאז שמערכת האוורור הפסיקה לעבד כראוי, היה צריך ראובן לנקות את השטיחים מאבק בגלל ששטיחים עם אבק לא מוכרים טוב בכלל.
אז כדי שימכרו טוב היה ראובן לוקח אותם לבחוץ ומכה אותם במשהו כזה שמכים איתו בשטיחים.
היום ראובן תלה את השטיח על העמוד שהיה קיים בהחלט מול החנות עם אטב כביסה, והתחיל להכות בשטיח.
ראובן תלה את השטיח חזק הפעם בגלל שהרוח הייתה חזקה למדי.
וראובן היכה בשטיח. והשטיח ממש זז לכל מקום. וראובן היכה שוב. והשטיח התחיל לזוז לכל עבר, ממש כאילו הוא מנסה לברוח מהעמוד האמיתי.
וראובן היכה.
והשטיח ממש מנסה לחמוק מהעמוד.
וראובן היכה.
והשטיח זז לכל כיוון כל כך מהר שראובן פחד שהשטיח יעיף את העמוד.
אבל ראובן המשיך.
והשטיח היכה כל כך מהר עד שהוא כמעט השתחרר מאטבי הכביסה.
וראובן אמר לעצמו שרק מכה אחת אחרונה להוציא את האבק ואז יחזיר אותו לחנות.
וראובן הכיה בו פעם אחרונה.
וראובן שמע רעש של פלסטיק נשבר.
וראה את אטבי הכביסה נופלים על הרצפה.
והשטיח כבר לא היה שם.
השטיח התחיל לעוף בשמיים.
חופשי כזה.
עף.