המשפט ״אל תבכו על חלב שנשפך״ הוא שגוי לחלוטין. כאשר אתה מוזג לעצמך כוס נחמדה של חלב טעים ומזין, ואז שופך אותה על הרצפה, הדבר הגיוני והאחראי ביותר לעשות הוא לבכות על החלב. החלב עבר דרך ארוכה בשבילך. כבר ברפת, החלב חיכה בצפייה להגיע לביתך ולממש את תפקידו. החלב עבר מסעות רבים בדרך לסופר. ובסופר החלב חיכה. חיכה לך. שתבוא, ותיקח אותו לביתך. כאשר החלב נשפך על הרצפה, כל חלומותיו וציפיותיו מתנפצים לרסיסים. הוא בחיים לא יממש את תפקידו. הוא בחיים לא יוכל לקיים את חובתו. וכל תקווה שהייתה לו אי פעם, נקרעה לגזרים. המעט שאתה יכול לעשות, הבנאדם ששפך אותו ומנע ממנו להשלים את יעודו זה לבכות. לבכות עליו. ואם יתמזל מזלך, קריאות הבכי שלך יכולות להגיע למעלה, לאלי החלב שבשמיים. וכשהם ישמעו את קריאותיך הם אולי יחוסו על נשמת החלב המסכן. ואולי בגלגול הבא, אם אלי החלב יפתחו את לבם, הם ידאגו לחלב הקטן וישמרו עליו מכל אויב שלא יבוא עליו במסעו המסוכן.
מתוך עמוד המעריצים שלי לטורנדו מלך המזגנים בארץ
@tornado.ac4ever חפשו אותי, הפיצו את השמועה
YOU ARE READING
סיפורים קצרים ועוד דברים שרשמתי מסיבה כלשהי מתישהו איפשהו
Short Storyמשימות מחוג כתיבה יוצרת, שיר הלל לרב קו, אוטוביוגרפיה על פרח ועוד...