בקטע יש אזכור של אלכוהול, סמים וטיפ טיפה מין (זה לא סמאט לצערנו זה ממש בקטנה) אבל היה לי חשוב להבהיר כדי שכולם ירגישו בנוח.
״הכל בסדר האז.״ לואי מנשק את ראשו של הארי, קם בבהלה מצעקותיו. הארי לא מצליח לדבר, הוא רק בוכה לתוך כתפו של לואי.
״איך אתה יכול להגיד את זה?״ הוא נשבר לבסוף, מביט לעיניו הכחולות.
״כי אני אוהב אותך,״ לואי משחק בתלתליו של הבחור שאהב כל כך, עיניו נפוחות מדמעות.
״אני שונא את הכל.״ הארי אומר בשקט, מתעלם מוידוי האהבה המתוק של לואי בעודו קם מהמיטה.
״מה?״ הוא עוקב אחריו, מפחד מהתנועה הבאה שלו.
״לואי! צא מכאן! אלוהים ישמור אני רק רוצה להשתין!״ הארי נאנח, כשמבט מבולבל עולה על פניו של בן זוגו. הוא עושה הכל כדי לא לבכות, הוא יודע שהארי בתקופה קשה, הלחץ שההופעות מפעילות על הלהקה המצליחה הוא עצום ולואי אפילו לא יכול להתחיל לדמיין את המשקל הכבד שמוטל על הבחור המצליח ביותר בלהקה, זה שתמיד עומד באמצע, לפני כולם. אבל שום דבר לא נותן לו לגיטמיציה להתייחס ללואי כך. בכל זאת הבחור עם העיניים הכחולות עוזב את חדר השירותים בשקט, נעמד ליד הדלת בסבלנות.
״טוב, אני שונא לראות אותך ככה.״ לואי אומר, חוזר לשיחה שלהם כשהארי יוצא מהשירותים. הוא מתעכב על הסימנים השחורים שמקיפים את העיניים של הארי. מחליט להיות סבלני ומבין כלפיו, הרי הוא באמת מודאג לגבי הבחור היפה.
״אני יודע.״ הארי מתיישב בחזרה על הספה, לבוש רק בבוקסר שחור.
״אבל אני לא יודע איך לעזור לך.״ לואי ממשיך.
״אני מניח שאי אפשר.״ הארי נאנח, משפשף את עיניו בעייפות.
״מה חלמת? מה העיר אותך?״ לואי שואל, מתיישב על המיטה שוב.
הארי מתלבט אם לספר ללואי על החלום החוזר שלו. כיצד הארי דורס את לואי פעם אחר פעם, ולואי נשאר, כי הוא אוהב אותו. הארי באמת היה רוצה שהמצב יהיה שונה, הכל היה פשוט יותר אם לואי היה מוותר עליו. הרי הוא כבר וויתר על עצמו, השתכר כל לילה עד אובדן חושים, מצליח להופיע רק עם סמים שנוטפים מאפו. הוא הרגיש כאילו לואי היה הדבר היחיד שנשאר לו ושנא את הדרך שבה התייחס אליו, אבל הוא עשה את זה לטובתו, כדי שיתרחק מהפצצה המתקתקת שנקראה הארי סטיילס. לואי היה עקשן, והארי לא הצליח לצאת מהמעגל הזה- הוא פוגע בלואי, ואז מעניש את עצמו, אבל לואי לא מפחד, הוא נשאר לצידו. הארי לעולם לא יבין מה עשה שמגיע לו את לואי, אבל הוא יעשה הכל כדי שלואי יתרחק. נמאס לו לפגוע בו.
