ספר התקצירים

בית של בנות

בהתחלה באה רוזי, שנקראה על שם דודה שלי, רוזמרי. אבל הייתה שונה ממנה בתכלית.
אחריה נולדה לורי, שגם היא נקראה על שם דודה, וגם היא הייתה שונה ממנה.
וכשתיאה נולדה, נגמרו לנו הדודות. אז קראו לה על שם דודי תיאודור.
ואחריה אני נולדתי, מיי. ובכלל נקראתי על שם אימי, מרגרט.

כשמיי נולדה אמא מתה. "נשמה תמורת נשמה" אבא שלנו נהג לומר.
אבל היה לו קשה לגדל אותנו. גבר יחיד בבית שכולו בנות.
אולי זה מסביר למה רוזי טסה לקולג' רחוק מאיתנו.
ואולי זה מסביר למה לורי הידרדרה לסמים. ואבא היה צריך פעם, אחר פעם לשחרר אותה מהכלא.
ואולי זה יסביר למה תיאה התייאשה, והחיוך שלה נעלם. אולי זה יסביר למה היא נסעה רחוק, למה היא שמרה סודות. אבל זה לא יסביר למה היא התאבדה.

אני גאה להציג את....
התקציר הראשון!

יצא לי די נחמד אני חושבת...
אבל מה דעתכם? איך זה? נחמד? זוועתי?
כדאי לי להמשיך? או שלא? אני גרועה?
יש הערות? הארות?
מה דעתכם בכללי?

וואי איך אני חופרת😂 (או שלא. כמו שאמרתי מקודם, אני לא טובה בדברים האלה...)

למעוניינים כריכה כושלת למעלה🙃