ליוויה צעדה כשראשה מורם בגאווה.
מאות, אם לא אלפי אנשים צעדו לידה. כולם מודעים לגורל האפל שמתקרב במהירות.
לבסוף, הם הגיעו אל "קצה הקיצים" חיילי המאר דחפו אותם עד שכולם עמדו על קצות האצבעות כדי לא ליפול.
החיילים כיוונו את רוביהם, וירו.
האוויר הידהד מיריות, ממית את חבריה.
אך הדבר הנורא ביותר, היה שהיא לא מתה. מאות גופות והיא בינהם, צנחו אל הקצה.
ליוויה נפלה ונפלה, אך עוד לא עצרה. הם צברו מהירות והיא חשבה לעצמה ש"קצה הקיצים" באמת נמשך לנצח. אבל גופה הכה על רשת פרוסה שנמתחה שם והיא איבדה את ההכרה.
הצעדה הזאת נקראה צעדת המארצ'רים. שם שבקרלית עתיקה התרגם לצעדת אובדי התקווה.
נווו מה דעתכם?
אני די אוהבת.
חוץ מזה שהסיפור די מוזר. כאילו התקציר. למרות שהוא לא ממש תקציר. נו, הבנתם ...
YOU ARE READING
ספר התקצירים
Random"אז התיישבתי. על הכיסא, מול השולחן, (שהוא דרך אגב, מאוד מבולגן...) וניסיתי לצייר. ציור כזה די... כושל. אז לקחתי עיפרון, ונשמתי עמוק, וניסיתי את הציור הזוועתי למחוק. אז היה ברור שאני לא כשרונית, אז ניסיתי לשיר כמו עפרונית. אבל בינינו? גם זה לא הלך. ו...
