7

932 61 8
                                    


גאנקוק נכנס לחדר עייף כל-כך. הוא הוריד את הנעליים שלו מהר, זרק את התיק ונשכב על המיטה. נהנה מכל רגע על המיטה שלו.
היום הזה הסתיים מאוחר מידי, כמה אפשר ללמוד? הוא חשב.
השעה הייתה כבר ארבע וחצי והוא ידע שאין סיכוי שהיה לו כוח ללכת לטאה אם בכלל הוא לא ארדם עד אז. הוא העדיף לרשום לו מראש ולא לקחת סיכונים שהוא היה עייף וארדם.


טאה

גאאנקוק
טאה אני לא אגיע היום
אני עייף מידי

טאה
אז נהפכת למבריזן?
אה?

גאנקוק
לא!
פשוט לא יכול

טאה
קרה משהו מיוחד?
מבריזן.

גאנקוק
לא הכל טוב
מבריזן זה הכינוי החדש שלי?

טאה
אולי...


״אני מקווה שהוא לא כועס יותר מידי.״ גאנקוק אמר לעצמו, קצת מתחרט על זה שביטל אבל עייף בשביל לחשוב יותר מידי.

״פאק כן!״ צעקה יצאה מפיו. הוא זז בקצב של החדירות החזקות. הגבר שמאחוריו מתנשף בכבדות ונאנח בעונג, הרגליים שלו כמעט קרסו מהתנוחה של ארבע שהיה בה אך הוא תפס אותו במותניים משאיר שם לגמרי סימן אדום של כף היד שלו. הוא הרגיש איך הגוף שלו מתחיל לרעוד, כל כך קרוב.
״שיט שיט!״ הוא גנח. ברגע ששיחרר מהמותן שלו הוא קרס למיטה והתנשף.
״אתה כזה טוב בייב.״ הקול של טאה ברקע.

ג׳אנקוק קם בבהלה,
״לא אין סיכוי.״ הוא דיבר לעצמו. הוא בחיים לא חלם חלום כזה, ועוד עם טאה! מה זה אומר? הוא לעולם לא יוכל להסתכל לטאה בעיניים הוא התבייש. הוא היה כל כך מבולבל, למה הוא חלם את זה? מחשבה אחרת קטעה אותו, ״פאק אני צריך לקחת את הספר אנטומיה מהספרייה למחר.״ הוא נאנח בגלל שהיה עדיין כל כך עייף.

הוא קם מהמיטה אחרי שאילץ את עצמו. הוא סידר את השיער שלו שהיה מבולגן מהשינה, שטף את הפנים שלו. החליף חולצה ונשאר עם הטרנינג שלבש.
הוא הלך מהר רק רוצה לחזור לחדר שלו שהיה בו לפני רגע, נכנס למעלית וראה שהיא עולה למעלה.
״אתם צוחקים עלי.״ הוא התעצבן שהמעלית לא הייתה פנויה, הוא קיווה בתוכו שאף אחד לא ילחץ עליה שהיה בתוכה אבל מן הסתם שכן יזמינו אותה יש כל כך הרבה סטודנטים ותלמידים.
למה היא כל כך איטית? חשב לעצמו.
הדלת נפתחה וטאה היה שם עם שלושת החברים שלו שלא הכיר,
הוא גיחך לעצמו ׳ברור שהוא היה כאן.׳ חשב. טאה הרים את עיניו אליו לשניה אחת והתעלם ממנו, אפילו לא שלום. זרים.
ג׳אנקוק עצם את עיניו באכזבה. ויצא בקומה 0. הם ירדו לחניון,
׳בטח יוצאים לשתות.׳ הוא נתן מבט אחרון לטאה לפני שיצא, והמבטים שלהם הצטלבו לשניה כי טאה הוריד את שלו מיד.
״פתטי.״ מילמל בקול עצבני שהדלתות של המעלית נסגרו, הוא המשיך לספריה. ׳למה הוא לא אמר לי שלום?׳ אבל בעצם גם אני לא אמרתי, חשב.
״אין לי כוח לזה.״ מילמל לעצמו שוב. הוא הגיע לספריה נכנס ומחפש את הספר.

אחרי כמה דקות של חיפושים אחרי הספר שלא באמת עניין אותו הוא התייאש,
״איפה הפאקינג ספר הזה?״ הוא אמר בקול דיי גבוה.
״צריך עזרה?״ מישהו מאחוריו שאל, הוא הסתובב וראה גבר עם שיער שחור ומבולגן, העיינים שלו נצצו והשפתיים שלו דקות ומשורטטות. הוא היה נראה טוב, וגאנקוק לא מרגיש בנוח ליד אנשים יפים.
״כ-כן..״ ,
״אני מחפש את הספר אנטומיה אבל הגרסה החדשה.״ אמר לו מסמיק ממבוכה רק מליצור איתו קשר עין.
״אה החדשים. הם לא כאן בכלל, הם הגיעו רק לפני כמה ימים בשביל התיכוניסטים שאני מניח שאתה אחד מהם?״ הוא אמר בשאלה.
״כן אני תיכוניסט. ואתה?״ ׳מאיפה האומץ בכלל לשאול אותו שאלות.׳ חשב. ״אני לומד כאן באוניברסיטה. קומה מעלייך. אני עובד כאן כי זה נותן לי נקודות בתעודה הסופית.״ אמר בזמן שהוא מחפש לו את הספר.
״מגניב.״ ג׳אנקוק ענה. ׳מגניב?׳ למה עניתי לו ככה?
״הנה.״ הוא אמר שמצא את הספר והושיט אותו אליו,
״וואו תודה.״ ג׳אנקוק אמר מסתכל על הספר, מנתק איתו קשר עין.
״ג׳אנקוק אתה חמוד, תבוא יותר לספריה.״ הוא אמר, הוא מתחיל איתי?
״אני.. אני אבוא!״ הוא אמר בהתלהבות. תירגע ג׳אנקוק!
הוא הלך אחרי שאמר לו ביי שקט.

הוא התחיל איתי? הוא? איתי?
אני סתם עוד אחד שהוא מתחיל איתו, הוא מתחיל עם כולם בטח ואף אחד בחיים לא מסרב לו כי הוא נראה כזה טוב, אני רק עוד אחד.
הוא לא סמך עליו, עדיין לא.
שהגיע לחדר שלו הוא הניח את הספר על השולחן שלו והתיישב על המיטה פותח את הטלפון.

_

טאה
ג׳אנקוק?
סליחה שלא התייחסתי אלייך שהיית במעלית היום
אני אפס
רק תענה
אתה מתעלם ממני?
צודק
מגיע לי

ג׳אנקוק
היי
לא מתעלם ממך פשוט הייתי בספריה
הכל טוב?
אל תדאג לא נעלבתי או משהו

טאה
אז אנחנו בסדר
איפה אתה?

ג׳אנקוק
אני הייתי בספריה וחזרתי עכשיו לחדר
ואתה?

טאה
אני סתם באיזה שהוא פאב
משעמם כאן
אף אחד לא אתה
כבר מאוחר
לילה טוב קוק

ג׳אנקוק
לילה טוב טאה

_

׳אף אחד לא אתה׳
הוא לא יכול להגיד דבר כזה. הוא יודע מה הוא עושה לי, זה לא פייר. הוא תמיד יודע מה להגיד כדי שישפיע על ג׳אנקוק.
ועם המחשבות האלה ג׳אנקוק נרדם. שוב.

______________
שלום הנה פרק!!!! כי סוף סוף חופש.
אני לא מאמינה שהתחילה השנה אין לי כוח בכלל.
מקווה שאהבתם/ן לאב יוווו💌💌
חג שמח🎀

eyes | TAEKOOKWhere stories live. Discover now