eyes | TAEKOOK

3

תודה שחזרתן לקרוא את הסיפור שלי. שבוע טוב לכולן!!
עכשיו לפרק..
_______

טאה קם פותח את עיניו או לפחות מנסה לעשות זאת מאחר וזאת שעה כל כך מוקדמת, ׳לעולם אני לא אתרגל לקום בשעות האלה׳ הוא חשב לעצמו ונידנד בראשו. הוא הסתכל על קוק הקטן שישן לידו. נראה כמו מלאך קטן. טאה חייך לעצמו וקם מהמיטה בזהירות מנסה כמה שפחות להזיז אותה כדי לא להעיר אותו. הוא אהב לראות את המראה העדין הזה של ג׳אנקוק, הוא היה שמח אפילו לראות את זה כל בוקר.
״לא. אתה רק רוצה אותו מתחתייך.״ הוא שיכנע את עצמו, הוא רצה לגרום לגאנקוק לייל, לגנוח ולצרוח את השם שלו אבל הוא לא רוצה רגשות מעורבים בזה. הוא ניסה כמה שיותר להדחיק את הרגשות שלו וזה עבד לו לכמה רגעים אבל הרגשות שלו נהיו קצת יותר חזקים כלפיי ג׳אנקוק, למרות שרק הכירו לפני קצת יותר מיממה. הוא בחיים לא הסתכל על מישהו וישר חיבב אותו. מהמבט הראשון. אבל קוקי היה נראה לו טהור מידי, הוא לא היה כמו כולם וטאה שנא את זה.

הוא פתח את הארון שלו בזהירות מנסה כמה שפחות לעשות רעש ובחר חולצה לבנה ומכנס רחב ושחור, הוא לקח מגבת ונכנס למקלחת. עדיין עושה הכל בזהירות בכדי לא לעשות רעש.

הוא יצא מהמקלחת מייבש את השיער האפור שלו בעזרת המגבת ומתלבש, הוא פתח את הדלת מקווה שקוקי עדיין ישן וכך היה. הוא חייך לעצמו חיוך קטן ונשך את פנים הלחי שלו. השיער של קוקי היה מבולגן וראשו היה מונח על הכרית הלבנה. פניו היו רגועות ושלוות יותר מתמיד וטאה אהב את המראה הטהור והשלו הזה. זה מה שעצבן אותו. שבקוקי היה משהו מיוחד.
הוא לקח את התיק השחור שלו והכניס לשם את כל מה שהוא צריך. הוא הסתכל על ג׳אנקוק בפעם האחרונה יצא מהחדר ונעל את הדלת. הוא לא היה מסוגל להעיר את ג׳אנקוק ללימודים שלו, הוא רצה להמשיך לראות אותו כל כך שליו הוא לעולם לא היה הורס את המראה הזה שכל כך אהב ומעיר אותו.
הוא התקדם לעבר הכיתה שלו והתחיל את יום הלימודים שלו.

קוקי פקח את עיניו, משפשף אותן בעייפות ומפהק. עיניו נפתחו לרווחה שראה את אור הבוקר מבעד לחלון, הוא התיישב במהירות על המיטה בכלל לא זוכר איפה הוא, הוא חייך לעצמו שנזכר. הוא לקח במהירות את הטלפון שלו בודק את השעה. 9:30.
״לא.״ הוא אמר מסרב להאמין, הוא לעולם לא איחר או פיספף שיעורים ללא סיבה מוצדקת. הוא קם במהירות מהמיטה מסתכל על בגדיו ומבין שהוא עם בוקסר וחולצה של טאה. הוא פנה לארון שלו בחשש, הוא לא הרגיש עדיין בנוח לקחת לו בגדים אך היה חייב. הוא לקח מכנס רגיל ורחב בצבע בז׳ ונשאר עם החולצה הלבנה והרגילה שישן איתה. הוא שטף את פניו במהירות.
״ניקח מסטיק לא צריך לצחצח.״ הוא אמר מנסה לדחות כמה שיותר דברים כדי להספיק להיות כמה שיותר מוקדם בכיתה. הוא לקח את התיק שלו,
״שיט הספרים שלי.״ הוא נאנח ואמר לעצמו שהוא פשוט יסתדר איך שהוא. הוא הלך במהירות לכיוון המעלית ויצא ממנה לוקח את הטלפון שלו מהתיק.