בבקשה תאהב אותי ?

פרק ~29~ בדיוק כמוני

"Love is an emotion that cannot be ended"

התיישבתי בחדרי ממשש את שפתיי.
סת׳ חזר בו הוא מתחרט וביקש שאסלח לו.
על מי אני עובד סלחתי לו ממזמן עוד לפני שביקש בכלל. אבל אסור לי להפשר לו להרגיש שיכול לשחק בי כך. נשמתי עמוק בוהה במסך של הפלאפון שלי. עוד דבר שמטריד אותי.
אמא לא שלחה הודעה או התקשרה אלי בימים האחרונים. בטח בגלל שלא הגעתי. לפני כמה שבועות הייתי וודאי מאושר עכשיו. אבל אני לא ואני לא יודע למה ?
הרי הינה היא עזבה אותי בשקט. זה לא מה שרציתי ?
הכל בכיוון הנכון אבל איכשהו זה לא מספק אותי. יש לי בעיות.
נשפתי וקרסתי על המיטה. הרמתי את עיניי רואה שקנדל השאירה בגדים כדי שאכניס לארון.
קמתי לוקח אותם ופותח את הארון מכניס אותם וקולט את התיקייה של ג'יימסון ראסל.
אני עדיין לא יודע מה איתו נזכרתי בו פתאום.
מחר אברר עליו אולי זה ישפר את מצב רוחי.

״נו השרת כאן ?״ פלייר שאלה שחזרתי לכיתה.
״כן חייכתי אדבר איתו אחרי השיעור האחרון״.
״אתה רוצה שאשאר איתך ?״ שאלה.
״לא גם ככה אני אלך לקורס תחזרי עם מאט ודרו״.
״טוב הרימה את כתפיה. מה קורה ? אתה נראה שונה״ הרימה גבה והתיישבה לידי.
״סת׳ התנצל״ גלגלתי את עיניי.
״מה ?״ שאלה המומה.
״כן״ נאנחתי.
״זה לא דבר טוב ?״ חייכה.
״זה כן נראה לי״. הרמתי את כתפי. אולי דרו צדק אני כן צריך את הלבד שלי.
״נו אז מה היה ?״ התעניינה.
״לא משהו מיוחד״ מלמלתי. ״אתה כזה מעצבן מה כבר ביקשתי גם ככה אין משהו מעניין פה אוסטין״ נאנחה.
רק חייכתי אליה.