היי אחשלי...אתה יודע כמה אני אוהב אותך...כמה בשבילי אתה אח לכל דבר ועניין...אנחנו כבר הרבה שנים ביחד...הכרנו עוד בזמנים שהריגוש שלנו היה להסתובב בשכונה עם האופניים והכובע שמש...אני יודע עלייך הכל ואומר לך הכל...אבל זה משהו שמאווד מפריע לי...אתה יודע..תמיד הייתי רואה אותכם...רואה אותכם ביחד ומקנא...מקנא באהבה הזאת שהייתה בניכם...איך שהיית מסתכל עליה והפרצוף שלך היה המאושר באדם...שהיית מתרגש כל פעם שהיא הייתה שולחת הודעה...שהיית חוזר עם האודם שלה על הצוואר...שהיית מסניף את הריח שלה שנדבק בך...אני רק לא מבין למה נפרדתם?למה אתם עושים את זה לעצמכם?כי שניכם אוהבים...שניכם רוצים לטעום את הנשיקה הזאת שוב?שניכם רק מרטיבים את הכרית מדמעות כל לילה מחדש...אז תסביר לי למה?למה אתה מפחד להתקשר ולהתחנן שתחזור?למה אתה מפחד להסביר לה כמה אתה אוהב אותה?כמה היא חסרה לך...כמה אתה רק רוצה להסתכל לה בעניים...איך שאתה חצי בנאדם כאן בלעדיה...תסביר לי רק למה אחי?למה?
YOU ARE READING
המכתב שלא נשלח...
Romansaסדרת מכתבים שכולנו מרגישים עמוק בפנים... אבל לעולם לא נקבל או נשלח...
