״לפחות את בסדר עכשיו״ היילי אמרה ומבט מצטער היה על פנייה. ״מה? היילי מה בסדר אני פאקינג קיבלתי התקף חרדה אחרי שהתנשקנו והוא אמר שזה סתם בשבילו, אני כלכך מביכה!״
אמרתי והטחתי את ראשי על השולחן.
״דיי מד אבל לא שלטת בזה, וחוץ מזה בוא כתב עלייך שיר! אני לא חושבת שזה סתם״ אמרה בהתלהבות ניכרת.
אחרי שהארי אמר שאני הייתי המקור השארה לשיר שלו, הוא התקשר להיילי ואמר לה להגיע. כשהיא הגיעה הוא סיפר לה על ההתקף חרדה ובלי לומר עוד מילה יצא וסגר אחריי את הדלת. הותיר אותי חסרת מילים ואת היילי שהתקרבה אליי וחיבקה אותי.
״אוי היילי זה סתם שטויות. בטוח הוא אמר את זה סתם כדי לראות מה התגובה שלי״ אמרתי כשראיתי עדיין על השולחן.
״מה שתגידי, אני חושבת שאת מוצאת חן בעיניו״ אמרה היילי ובזה הסתיימה השיחה.
״מד״ היילי קראה לי מהסלון, ״מה?״ צעקתי לה מהחדר ״אני יוצרת עם זאין ולואי, את באה?״
״לואי זה הקטן עם השיער החלק והעיניים הכחולות?״ שאלתי בתמיהה.
״כן זה״ ענתה וצחקה.
״אמ, אוקי נלך״ אמרתי והתחלתי להתארגן.
״נצא?״ שאלתה היילי כשסיימנו להתארגן, הביא אמרה לי לשים בגדים שלא איכפת לי ללכלך, אבל לא אמרה לי למה.
לבשתי גינס בויפרינד שחור וחולצה לבנה קצרה שהכנסתי לפנים עם חגורה שחורה ואבזם כסוף, אולסטאר שחורות גבוהות ושיער פזור.
היילי לבשה סקיני גינס כחול כהה עם חולצה שחורה קצרה שרק את הקדימה שלה הכניסה פנימה שיערה פזור גם, ולקחה את האלוסטאר הלבנות שלי.
״נצא.״ אמרתי ויצאנו מהחדר בחיוך לא מוסבר.
ירדנו לאוטו וישבתי במקום של הנהג, זה מרגיע אותי כלכך לדעת שאני שולטת על הרכב.
״אוקי גברת קומי אני נוהג היום״ שמעתי את קולו של הארי לידי, נשכתי את שפתיי ועצמתי בחוזקה את עיניי, מה הוא עושה פה?
סיבבתי את ראשי אליו וראיתי שהוא באמת פה, ולא דימיינתי את הקול שלו.
סיבבתי את ראשי אל היילי ואמרתי ללא קול, ״מה הוא עושה פה?״ והיא החזיקה לי מבט של ׳אני לא יודעת׳
״אני נוהגת, אתה יכול לשבת מאחור.״ אמרתי ונעצתי בו את מבטי.
״את אפילו לא יודעת לאיפה הולכים״ אמר כלכך בטוח בעצמו.
״ואיך הגעת למסקנה שאני לא יודעת לאיפה הולכים?״ שאלתי בהתנשאות צינית.
״כי את עם חולצה לבנה״ אמר ופתח את החגורה שלי, ופתח את הדלת. דאמט עם הגג הפתוח הזה.
גילגלתי את עיניי ובאתי לשבת מאחור, אך היילי קפצה מהמושב הקדמתי לאחורי לאיפה שבאתי לשבת, זאין ולואי כבר תפסו את מקומם כשזאין ישב באמצע ולואי לידו, המקום היחיד שנותר לי לשבת בו הוא ליד הארי.
YOU ARE READING
MADISON
Teen Fiction״3..2..1 בום״ אמרתי ויריתי בזמן שאמרתי ׳בום׳ ״אאווץץץ״ שמעתי את הצעקה של הארי ונפלתי על הרצפה, לא מצליחה לרסן את הצחוק שלי. הכדור פגע לו בישבן, אפילו כשכיוונתי לגב. ״מי עשה את זה?!״ הוא צעק והחזיק בישבנו בכאב. ״אמאלה אני לא נושמת״ צעקתי תוך כדיי...
