*בדרך כלל לא יהיו נקודות מבט חוץ מהארי ומדיסון, אבל זה די נחוץ עכשיו :)
11
״אתה בא, נייל? אנחנו יוצאים״ שאלתי את נייל ששכב במיטתו, לא מרים את עיניו.
״אני נשאר, תהנו״ אמר ולא הסתובב אליי.
״הכל טוב, בלונדי?״ שאלתי, לא אופייני לנייל לא לענות שמדברים איתו. הוא לא נער שקט בדרך כלל.
״כן..״ ענה, ״דבר אליי,״ אמרתי והתיישבתי על מיטתו. הוא הסתובב אליי, פניו אדומות וכל גם עיניו ואפו. למה הוא בוכה?
״אין סיבה לכך הארי, אני פשוט בלחץ וזה השפיע עליי״ אמר ונראה בחוסר נוחות.
״ממה אתה בלחץ? קרה משהו?״ שאלתי ברוך ובהקשבה מלאה. נייל הוא אחי, בין האנשים החשובים לי בעולם.
״אני לא יודע״ השיב וניגב את עיניו, מניח יד על ראשו שכנראה כואב מהבכי.
״תרצה שאביא לך משהו?״ שאלתי, ״אני לא רוצה כלום, תודה״ אמר והסתובב חזרה. מפנה לי את מבטו.
״גם לא פיצה?״ שאלתי בחיוך. ״גם לא פיצה״ אמר וקבר את ראשו בכרית.
״מה לעזאזל נייל, ממתי אתה מסרב לאוכל?״ שאלתי בדאגה, בדרך כלל הוא מתעורר לחיים כשמזכירים אוכל.
״אני לא יודע הארי, פשוט לא בא לי עכשיו״ אמר ומשך באפו. ״תלכו, אם ארצה אדבר איתכם ואצטרף. בסדר?״ אמר ונראה שרצה להיות לבד.
״בסדר, דבר איתי מייט״ אמרתי ולקחתי את המפתחות שלי, יוצא מהחדר ומשאיר את נייל לבדו.
**
נקודת מבט נייל
הארי יצא מהחדר, משאיר אותי לבד כמו שביקשתי.
אני מחכה 10 דקות כדי לוודא שהוא לא חוזר, קפ מהמיטה והולך לשתוף פנים.
מכניס יד אל הכרית שלי, מוציא משם את השקית הקטנה השקופה. פותח אותה ומפזר קצת מהאבקה על השידה בשורה מסודרת.
לוקח נייר ומגלגל אותו, כמו קשית. מניח מצד אחד את הנייר על קצה האבקה וצידו השני שמתי באף.
לוקח שאיפה ארוכה ולוקח את כל החומר בביצ׳.
מרגיש איך גופי נרגע ברגע ברגע אחד והעולם מסביבי לאט לאט מתחיל להראות מטושטש.
אני יושב על המיטה, מסתכל לעבר החלון.
״חד קרן?״ לחשתי לעצמי וקמתי מהמיטה בקפיצה כשדימיינתי חד קרן מעופף בשמיים.
עצמתי את עיניי ולקחתי אותן שוב, לא היה שם חד קרן. רק איש שמנקה את החלונות הגבוהים בסנפלינג.
התיישבתי חזרה, נשכב ומסתכל על התקרה.
״מעניין אם הארי גם רואה חדי קרן מעופפים בשמיים״ דיברתי אל עצמי, לאחר שנייה מתגלגל בצחוק פרוע שלא מאפשר לאוויר להכנס לראותי.
״פעם חשבתם לעצמכם למה התחת של לואי כל כך גדול, או שזה רק אני? בחיי הוא נראה כמו קים קרדשיאן רק לא מנותח״ דיברתי אל עצמי וצחקתי שוב.
YOU ARE READING
MADISON
Teen Fiction״3..2..1 בום״ אמרתי ויריתי בזמן שאמרתי ׳בום׳ ״אאווץץץ״ שמעתי את הצעקה של הארי ונפלתי על הרצפה, לא מצליחה לרסן את הצחוק שלי. הכדור פגע לו בישבן, אפילו כשכיוונתי לגב. ״מי עשה את זה?!״ הוא צעק והחזיק בישבנו בכאב. ״אמאלה אני לא נושמת״ צעקתי תוך כדיי...
