״אמא! אבא! תראו מה מצאתי!!״ דראסי רצה אל עבר המחצלת שאני והארי ישבנו עלייה, מדברים ומשגיחים עלייה תוך כדי כשהיא משחקת בחול.
״זאת צדף יפיפה דראסי, נעשה לך ממנה שרשרת.״ אמרתי בחיוך וניקיתי אותה מהחול, מכניסה אותה לתיק החוף שלי ודראסי חזרה לבנות ארמונות בחול.
״מה גרם לך לרצות לנסוע איתי לים?״ הארי שאל, לא אשקר שהייתי מובכת להיות לידו עם בקיני, סימני המתיחה שלי הלבינו אך אם מתמקדים בבטני אפשר לראותם.
אני מקווה שהארי לא ישים לב אליהם.
״אני רציתי ללכת לים עם דראסי, ואתה היית טרמפ מזדמן.״ אמרתי והוא צחק, ״אבל יש לך אוטו, ויש לך את היילי.״ אמר והבנתי שעלה עליי.
״את רצית לראות אותי בבגד ים?״ שאל ולחיי סמקו, ״לא!״ אמרתי במהירות, טוב, אולי כן.
״רציתי לדעת איך זה מרגיש... להיות משפחה.״ אמרתי בשקט וחיוכי ירד לאט, ״הרבה זמן לא הייתה לי ההרגשה הזאת.״ אמרתי בשקט ולפני שיכולתי להוסיף דבר נוסך, ידו של הארי נכרכה סביבי, עוטף אותי בחיבוקו החם עם ידיו הגדולות.
״גם כשלא היינו בקשר, וגם כשלא ידעתי על דראסי.
גם אז הייתי המשפחה שלך, אני האב שלה.״ אמר והרגשתי חמימות בבית החזה שלי.
״אתה הצלת אותי מלהזרק לרחוב... אני שונאת לדבר על זה, אני שונאת להזכיר את זה.
אבל אני כל כך מודה לך הארי.
תודה.״ אמרתי והוא ליטף את גבי כשכרכתי את ידי סביב מותניו הצרות.
״אני כל הזמן הייתי אומר לך שעשיתי את זה בדביל דראסי בעיקר, אבל זה לא נכון, עשיתי את זה בשביל שתיכן באותה המידה, לא הייתי רוצה שאף אחד ממכן תפגע.״ אמר והוצאתי אוויר שהיה קשה בראותיי, מחבקת אותו קרוב ועוצמת את עיניי.
לפתע הרגשתי משהו מטפס עליי, פקחתי את עיניי וראיתי את חיוכה של דראסי ואת ידייה נכרכות סביבנו, ידו של הארי תפסה במותניה של דראסי וקירבה אותה אלינו,
״אמא ואבא חברים אחד של השניה?״ היא שאלה בתמימות, ״חברים טובים מאוד.״ הארי אמר וחיבק את שנינו, מרגישה לפתע כמו... בית.
****
הארי סטיילס:
אני בדרכי אל אמבר... אמרתי לה שאני רוצה שנדבר, אני הולך להפרד ממנה.
דופק בדלת החדר שלה במעונות ופותח בלי באמת לחכות לאישור, היא נראת לחוצה, ״היי,״ היא אמרה והתקרבה אליי,
בסדר הארי, אתה יכול לעשות את זה.
״אמבר,״ אמרתי והסתכלתי בעינייה, ״אני מניח שהגיע הזמן שהדרכים שלנו יפרדו.״ אמרתי,
כל הכבוד גבר!
עשית את זה בדרך יפה.
מוח, אתה מוכן לשתוק לרגע?
״מה?״ היא שאלה וצימצמה את גבותייה, ״למה?״ היא שאלה ונראתה לחוצה יותר.
״כי החוזה שלנו הופר מזמן... ואנחנו לא היינו זוג אמיתי, כמו שאת יודעת, כמו שסיכמנו בנינו.
ומצאתי אישה שהתאהבתי בה.״ אמרתי והיא נשכה את שפתה התחתונה בעצבים,
״זאת מדיסון, נכון?״ היא שאלה בעצבים, ״כן, זאת מדיסון.״ אמרתי ברוגע, כאילו שאיני מבחין בשנאה שביטאה כלפיה בדרך שהגתה את שמה.
״אתה נפרד ממני ביגללה?״ שאלה בהלם ומשכתי בכתפיי, ״אמבר, אנחנו מעולם לא היינו יחד, זוכרת?״ שאלתי ומבטה היה רצחני,
״אני אוהבת אותך הארי.״ היא אמרה לפתע ודמעות נפלו מעינייה, ״אתה מעולם לא אהבת אותי חזרה?״ שאלה וליבי החסיר פעימה, היא אוהבת אותי?
לא... שיט.
אסור לה לאהוב אותי.
״למה את אוהבת אותי?״ שאלתי, אדיוט.
״אלו היו השנה וחצי הטובים בחיי, אתה בא להגיד לי שהם היו חסרי משמעות בשבילך?״ שאלה בקול חנוק,
״א-אמבר...״ אמרתי בהלם, לא ידעתי שהיא מרגישה כך כלפיי, התרגלתי לזה שהיא אמרה לי שהיא אוהבת אותי ליד הצלמים, ועד עכשיו לא שמתי לב שהיא אמרה את זה גם כשהיינו לבד.
״תגיד לי דבר אחד... ותענה בכנות.״ אמרה והרימה אליי את עיניה הכחולות, ״אתה נמשך אליי?״ שאלה ופניי קפאו, הבעת פניי חתומה ולא אמרתי דבר,
״אלוהים אני הייתי רק כלי למשחק המפגר שלך!״ היא אמרה בעצבים, ״אמבר! מעולם לא הכרזנו על כך שאנחנו זוג רגיל!״ אמרתי באותו התדר של העצבים שלה.
״אבל שכבנו! אלוהים אדירים...״ היא פלטה וזה עצבן אותי יותר, ״את זאת שהצעת שנשכב בשביל סיפוק מיני!״ אמרתי בעצבים והיא גילגלה את עינייה, ״זה היה אמור להיות לך ברור שזה לא ביגלל סיפוק מיני! אדיוט!״ היא צעקה והתנשמתי בחוזקה, היא סתומה? היא סתומה! למה היא סתומה?!
מאיפה אני אמור להבין?!
לעזאזל איתה!
״אתה יודע מה? זין.
אם אתה עוזב אותי בשבילה... אז,״ היא אמרה וחשבה על משהו, ״אז מה?! מה תעשי?״ שאלתי בעצבים והיא חייכה בזדוניות,
״אז אספר לכולם שיש לך ילדה ואפיץ תמונות שלה ושלך יחד.״ אמרה ושילבה את ידייה על בית החזה שלה, מנגבת את דמעותייה לפני כן ומחייכת חיוך מנצח.
״את חתיכת בת זונה... את לא תעזי!״ צעקתי עליה והיא צחקה, ״רוצה לנסות אותי?״ שאלה כשעמדתי קרוב, ״אני שונא אותך.״ אמרתי בשחיקת שיניים והיא חייכה, ״אתה משקר, אני יודעת את זה בייבי.״ אמרה ורציתי להקיא, בייבי?
״שלא תעזי להפיץ תמונות של הבת שלי!״ אמרתי עדיין כששיניי שחוקות אחת לשנייה, ״אז שלא תעז להפרד ממני בשביל השרמוטה הזאת שזיינת אי שם באלפיים ושלוש עשרה.״ אמרה בחיוך זדוני,
״אל תדברי עליה כך!״ צעקתי בעצבים, ״שלא תעזי לדבר עלייה!״ צעקתי ברחבי החדר ופחדתי שישמעו, אם מישהו ידע מהשיחה הזאת... אני מת.
״למה אתה מגן עליה כך? הרי אני בת הזוג שלך, לא היא.״ אמרה והרימה את גבותייה בחיוך, ״את מכשפה,״ ירקתי לעברה, ״יום יבוא ואת תאכלי כל כך הרבה חרא וכשתצטרכי את פרס הניחומים שלי אתן לך עוד חרא.״ אמרתי והסתובבתי אל עבר הדלת,
״מה? אתה הולך בלי נשיקה?״ שאלה ונחרתי, ״בחלומות שלך אולי.״ אמרתי וטרקתי את הדלת אחריי, כלבה.
YOU ARE READING
MADISON
Teen Fiction״3..2..1 בום״ אמרתי ויריתי בזמן שאמרתי ׳בום׳ ״אאווץץץ״ שמעתי את הצעקה של הארי ונפלתי על הרצפה, לא מצליחה לרסן את הצחוק שלי. הכדור פגע לו בישבן, אפילו כשכיוונתי לגב. ״מי עשה את זה?!״ הוא צעק והחזיק בישבנו בכאב. ״אמאלה אני לא נושמת״ צעקתי תוך כדיי...
