MADISON

25

הארי סטיילס:

״אבא למה יש לך שיער של בת?״ דראסי שאלה וגרמה לי לצחוק, ״זה לא שיער של בת, זה שיער של נסיך.״ אמרתי ונופפתי בשיערי כאילו יש רוח נושבת והיא צחקה, ״בחייך הארי, השיער שלך עוד מעט יהיה יותר ארוך משלי.״ אמרה מדיסון והרמתי את גבותיי, ״אני אוהב את זה.״ אמרתי והיא חייכה, ״גם אני אוהבת את זה.״ אמרה בשקט וסיבבה את מבטה במבוכה, אלוהים הלב שלי... הוא פועם חזק מידי, היא תשמע אותו.

״אני צריך לעשות שיחה... אחזור מהר.״ אמרתי והסתכלתי על מדיסון שפשוט הנהנה ויצאתי לגינה שבביתי.
פותח את הטלפון ומחייג למנהל שלי, שהבן זונה יענה.

״הארי, זה חשוב?״ שאל ונשמע לא כאן, ״כל כך.״ אמרתי ונאנחתי, שומע אותו סוגר דלת ונאנח, ״מה קרה?״ שאל בהקשבה והתחלתי לספר לו את כל הקטע עם אמבר.

״אני מבין... אדאג לזה, אין לך מה לדאוג בנוגע לזה, עד מחר אמבר כבר תהיה היסטוריה.״ אמר ונשפתי בהקלה, ״תודה.״ אמרתי והוא ניתק, נושם ונכנס לבית בחיוך רחב חושף שיניים, מרים את דראסי ומנשק את לחייה השמנמנות והיא מצחקקת כשאני מסתובב איתה במהירות.

״מה זה המצב רוח הטוב הזה פתאום?״ מדיסון שאלה בחיוך והתקדמתי אליה בחיוך ועמדתי קרוב, ״שום דבר,״ אמרתי ועדיין לא הצלחתי למחוק את החיוך הרחב שהיה מרוח על פניי כמו ילד קטן שהרגע קיבל קוביית שוקולד.

״הרגע דיברתי עם המנהל שלי...״ אמרתי בחיוך כשדראסי עדיין על ידיי וחיוך מרוח על שפתיי, ״ועד מחר אמבר היא רק חלק קטן מהעבר.״ אמרתי ועינייה של מדיסון נצצו וחיוכה המושלם התרחב, ״אתה צוחק?״ שאלה וצחקתי למראה האיפוק שניסתה לייצר לעצמה, ״בכלל לא.״ אמרתי והיא נשכה את שפתייה בחיוך,

״ואולי מחר...״ אמרתי מעט בשקט, ״תסכימי לנשק אותי,״ אמרתי והיא הנידה בראשה, ״אני מסכימה לנשק אותך.״ אמרה והצמידה את שפתייה אל שלי, ידייה מחזיקות בפניי ואני עוצם את עיניי, מתענג על שפתייה הרכות וליבי פועם בחוזקה-
״איכס!!״ דראסי קראה בגועל וגרמה לי לצחוק נגד שפתייה של מדיסון מצמיד את מצחי אל שלה אך ידים קטנות הפרידו אותי ממנה,

״אמא זוזי, אבא שלי!״ דראסי אמרה ותפסה בלחיי עם ידייה הקטנות והצמידה את שפתיה אל שלי, צחקתי בחוזקה והידקתי את אחיזתי בה כדי שלא תיפול, מדיסון צחקה, ״דראסי, אני אבא שלך, אני לא יכול להיות איתך.״ אמרתי והיא רטנה, ״אבל אני רוצה להתחתן איתך!״ צעקה בעצבים והמשכתי לצחוק, ״דראסי, אבא לא יכול להתחתן איתך.״ אמרתי ומבטה הפך עצוב, ״למה לא?״ שאלה וחייכתי, מרים את עיניי אל מדיסון שהסתכלה עלינו בחיוך, ״כי אבא מתחתן עם אמא.״ אמרתי ומדיסון נשכה את שפתייה בזמן שאישוניה התרחבו, ״אז אמא בואי מעכשיו אני אמא ואת דראסי, טוב?״ שאלה וגרמה לי לצחוק שוב על מדיסון לנגב את עינייה, ״מצטערת, זה לא אפשרי.״ אמרה והתקרבה אליי, הושבתי את דראסי על השיש ומשכתי את מדיסון אליי, מחזיק בגבה ומחבק אותה אליי, דראסי קופצת על גבי ואני ממהר לשלוח את ידי לאחור כדי להחזיק אותה שלא תיפול.

״היא קנאית,״ אמרתי וחייכתי אל מדיסון שטמנה נשיקה בכתפי, ״היא למדה את זה מהיילי.״ אמרה ובאותו הרגע הטלפון שלה צלצל, ״חבל שלא דיברתי על מליון דולר.״ אמרה והסתכלה עליי, ״זה בסדר, תעני.״ אמרתי והיא הרימה את הטלפון, ״היילי אני-״ ״הגיע הזמן שאני אספר לכם, שימי על רמקול.״ אמרה בהתרגשות והסתכלתי על הארי מבולבלת בזמן ששמתי את הטלפון על רמקול,

״תדברי,״ אמרתי והיא לקחה אוויר, ״היי הארי,״ היא התחילה בשיחת חולין והארי החזיר בנימוס, ״נו!״ האצתי בה ויכולתי לדעת שהיא מחייכת, ״אני וליאם מאורסים.״ אמרה וצעקתי בהתרגשות, ״את צוחקת?!!״ שאלתי בהלם והסתכלתי על הארי שכיווץ את גבותיו, ״אתם מה?״ שאל מבולבל, ״מאורסים הארי, הוא הציע לי נישואין.״ היילי אמרה וחיוכו של הארי התפשט על פניו, ״ידעתי שהאדיוט הזה לא סתם עם חיוך כל הזמן.״ ״אבא!״ דראסי הזכירה לו שאסור לקלל, ״מצטער!״ אמר בלחץ והיא הסתכלה עליו במבט מאוכזב, אלוהים העיניים שלה, הן חודרות לנשמה.

״את מסכימה לאבא להתחתן עם אמא?״ שאל אותה כשהתקרב אליה, ליבי מנטר בבית החזה שלי כשדיבר על זה, חתונה עם הארי... נשמע כמעט ולא הגיוני.
״אני לא יודעת מה זה אומר.״ היא אמרה בתמימות, ״זה אומר שאבא ואמא יגורו יחד עם דראסי.״ אמרתי ולפתע פנייה הוארו, ״תתחתנו עכשיו!״ אמרה לפתע והארי חייך, מסתכל עליי וליבי החסיר פעימה כשכרע ברך מולי, מכניס את ידו אל כיס הגקט שלו ונשימה חנוקה נפלטה מפי.

״מדיסון...״ החל לומר והסתכלתי עליו בלי לומר מילה, ״שלוש וחצי שנים שהראש שלי לא מפסיק לחשוב עלייך והלב שלי לא שוכח ממך. מערכות יחסים לא מוצלחות והכל בגלל שאני מנסה להשוות את כולן אלייך, אבל עכשיו אני לא צריך בזה יותר, אני יודע שרק התחלנו לחדש את היחסים שלנו, אני מקווה שזה לא ימנע ממך לענות בחיוב.
מדיסון ווקר, התנשאי לי?״

ליבי הפסיק לפעול, מה אני עושה?!

ידיי מכסות את פי ואני מהנהנת כשדמעות עולות לעיניי, אין זמן לקחת ספק, אין זמן להזדמנות שנייה.
אני לא צריכה הזדמנות שנייה.
אני יודעת מב אני מרגישה אליו, וזה יותר חזק מהכל, אני מאוהבת בגבר שעומד מולי, הוא פתח את הקופסא הקטנה וחשף טבעת דקה משובצת יהלומים, ליבי ניטר כשאצבעותיו הקרירות הרכיבו את הטבעת על אצבעי הרביעית ודמעות של שמחה נפלו מעיניי, הוא נעמד על רגליו והתקרב אליי, העלתי את ידיי אל פניו ומיהרתי לנשק את שפתיו, אני מאורסת לגבר שהתאהבתי בו לפני ארבע שנים.

אני מאורסת להארי סטיילס.