"בקשתי שתחזור, תן לי להסביר" ג'אנגקוק צעק לעבר ג'ימין, מביט בשיער הבלונדיני של ג'ימין שהתנופף ברוח ביחד עם טיפות הגשם. הוא רוצה להסביר, ג'ימין לא הבין נכון. זה לא מה שהוא חושב.
"אני אוהב אותך" הוא צעק שוב לעבר ג'ימין, רוצה שהשני יסתובב אליו, לפחות יביט בו, שעיניהם יפגשו. אבל שום דבר, הבוגר המשיך ללכת כשהגשם מכה בפניו ולא אכפת לו משום דבר. לא מהטלפון שיהרס, לא מהבגדים שלו ולא מהבריאות שלו. הוא פשוט רוצה להתרחק מין המקום הזה עכשיו, לא מסוגל להביט בעיניו של הצעיר, לא מסוגל לחשוב על כך בכלל.
הוא יודע שג'אנגקוק רוצה להסביר לו, הוא יודע שלג'אנגקוק יש מה לומר לו גם אם הוא באמת צודק. אבל הדבר היחידי שהוא רוצה- זה לברוח. לא לעמוד מול המקום הזה עכשיו.
הוא בעצם מתרחק מהבית שלו, מתעלם מזה שהדבר שהוא הכי רוצה זה להיות במיטה מתחת לפוך. אבל הוא רק בורח.
הוא ממשיך לשמוע את קולו של ג'אנגקוק, אך הוא בשלו. בורח.
"בקשתי שתעצור" ג'אנגקוק צרח, מעיר את השכנים מישנתם. אמצע הלילה עכשיו והוא צורח, יודע שאם הוא ימשיך המצב הזה רק יסתבך. אבל הוא רוצה רק שהבוגר יותר יעצור, רק ינסה להבין. אבל הוא פשוט לא.
ג'אנגקוק ישב על הרצפה, רטוב ממים ומתעלם מכל טיפה שהמשיכה לטפטף עליו. שערו פרוע והמים רק הוסיפו לכך מראה יותר רע.
הצעיר המשיך לשבת על הרצפה ולצעוק לעבר הבוגר שכבר לא נראה בעין.
סירנות משטרה הגיעו ועצרו על המדרכה מתחת לביתו של ג'ימין, שומעים עדיין את הצעיר צורח.
"אדוני אנחנו מבקשים ממך להיות בשקט, אתה מפריע לציבור. אם תמשיך נאלץ לקחת אותך איתנו בניידת" השוטר אמר לג'אנגקוק. אך ג'אנגקוק המשיך לצעוק, הוא לא מוכן לאבד את הבוגר, הוא לא מוכן שזה יגמר. ג'ימין חשוב לו יותר מכל דבר אחר שיש לו כרגע.
הוא יודע שהוא עשה משהו לא בסדר, אבל זה לא מה שהיה, 'כמה דפוק אני יכול להיות?' ג'ימין הבין לא נכון. וג'אנגקוק מצא את עצמו כעבור כמה דק' יושב בתוך הניידת משטרה עם אזיקים. ג'אנגקוק התעלם מן השוטרים שסביבו כרגע בתוך הניידת ומעיניו ירדו דמעות והוא פרץ בבכי קורע לב. השוטרים ביקשו ממנו יפה שיהיה בשקט. והוא אכן ניסה בתחילה. הוא נשך עכשיו את שפתיו כדי לנסות למנוע מהכאב לצאת אך זה לא החזיק להרבה זמן והבכי פרץ ממנו ללא מעצורים, ובחוסר שליטה. השוטרים שתקו ולא אמרו שום דבר, נותנים למשוגע שלידם להתפרק ולשחרר את כאבו.
הדרך שבה ג'ימין פגש את ג'אנגקוק הייתה רגילה אבל הדרך שהצעיר נשבה בקסמו של הבוגר הייתה חזקה.
לפני כן:
"תשמור על זה" אחותו של ג'אנגקוק אמרה ונתנה לו את מה שהיא רצתה יותר מכל לתת לו. ג'אנגקוק היה הראשון שהקשיב לכאבה של אחותו, היא צעירה ועדיין בתיכון והדבר היחידי שהוא יכול לעשות בשבילה זה היה להקשיב לה ולהכיל את כאבה של הצעירה.
YOU ARE READING
Jikook Oneshots- Tears beyond the raindrops- דמעות מעבר לטיפות הגשם
Cerita Pendekימים מלאים בכאב עוברים על השניים, ימים לא כל כך מוצלחים וימים מכוערים. שניהם מתמודדים עם הכל. מתים להגיד 'חרא על העולם' אבל שוכחים שהעולם מכיל זה את עולמו של זה - מכיל את אהובו של השני. אז להגיד את המשפט הזה.. זה לא ממש אפשרי. אבל הימים עוברים, הקש...
