אני כבר אוהב -2-

פרק ~1~ בעולם הזה

‏״I think I'm lost without you״

״זוזו״ דחפתי את תלמידי הכיתה במהירות. ״לעזאזל מה כולם נדחפים״ מלמלתי.
״אולי תאט קצת ?״ דרו תפס את כתפי.
״אני צריך לצאת !״ אמרתי במהירות.
״חכה אתה לא רואה שכולם צריכים לצאת ?״ הרים גבה.
אשלי לצידו חייכה, ״אתה בטח הולך לסת׳ לא ?״ שאלה.
״בדיוק ! אז אני חייב לעוף לפני שהוא ינסה להגיע לכאן״ אמרתי מביט בתלמידים שיוצאים.
״בחיי״ דרו מלמל. ״בסדר לך !״ דחף אותי גורם לי למעוד קדימה.
״היי ! תסתכל מה אתה עושה אדיוט !״ קרא אחד התלמידים לפני.
״סליחה״ מלמלתי.. עוצר קצת.
לקח כמה דקות אבל הצלחתי לצאת מהאולם הארור.
יצאתי בריצה אל תחנת האוטובוס מקווה שלא אפספס אותו.
האוטובוס הגיע בזמן ועליתי מתנשף.
״פאק״ סיננתי משפתיי ומבטים כועסים הופנו לעברי מכמה אנשים. חייכתי במבוכה וקרסתי אל אחד המושבים.

עליתי במדרגות במהירות כמעט מפחד שהוא שוב לא יהיה כאן.
דפקתי על הדלת בחוזקה ממתין שיפתחו לי.
״היי״ קולין אמר עם חיוך. אני צריך להתרגל לחיוך הזה.
מאז שניפגע יש לו צלקת גדולה ליד השפה. הוא אומר שהיא עושה אותו קשוח יותר. אני יודע שקשה לו , אני מאמין שהוא מצולק מזה יותר מסת׳. אבל הוא עדיין מגנט בחורות לדעתי.
״אחי מה קרה ? אתה מזיע..״ אמר שפתח את הדלת והתקדמתי קורס על הספה.
״כן מיהרתי לכאן״ אמרתי מתנשף.
״אוס ?״ קולו של סת׳ נשמע מהמסדרון.
הרמתי את ראשי ומניח את התיק על הרצפה.
״היי״ חייכתי אליו אך הוא הביט בי באופן מוזר. ואז חייך. ״אני לא גוסס אתה יודע נכון ?״ אמר.
״שתוק, נעלמת לי לחודשים זאת זכותי להתנהג ככה״. אמרתי בכעס. קולין הפנה את מבטו מעדיף להעלם והתרכז בטלווזיה.
סת׳ הבין שהוא העלה נקודת רתיחה בי. ואני סלחתי לו כי זאת לא הייתה אשמתו אבל אני עדיין כועס בתוכי אפילו שזה לא אשמתו.
״לא התכוונתי״ אמר מניח את ידו על כתפי.
״אני מתקלח ובא לחדר שלך״ אמרתי ונכנסתי למקלחת בטריקת דלת.

״סליחה״ אמרתי מתחרט ומשעין את ראשי על משקוף הדלת של חדרו.
״אני לא כועס עליך״ אמר מרים את ראשו ומחייך אליי.
ניערתי את שיערי וניגבתי אותו במגבת. מתיישב מולו.
״פשוט אני פחדתי שלא תהיה כאן אתה מבין ?״ אמרתי מביט בפניו.
״אני כאן״ חייך מנשק את שפתיי. ״ואני רוצה לאכול אותך אתה נראה לי טעים״ נגס את שפתיו. ״תישאר ככה״ עצרתי אותו מלעלות עלי. ״הניתוח היה מורכב ולא צריך שתסבך אותו יותר״ אמרתי.
״טוב אני לא מזלזל״ אמר , ״לעזאזל הייתי בקומה אתה קולט ?״ שאל לא מאמין.
גלגלתי את עיניי. ברור שאני קולט.
״אתה כועס כי לא ידעת בסדר .. הבנו״. אמר.
נעצתי בו מבט. ״יש לך מזל שלא התאבדתי !״ הוא הניח את ידו על שפתיי במהירות.
״שתוק !״ הביט בי בכעס. ״אני לא שווה דבר כזה בעולם אתה מבין אותי ?״ הביט אל תוך עיניי. הנהנתי. רק כי זה מה שרצה לדעת.
אתה שווה אבל אתה פשוט לא יודע את זה.