אני כבר אוהב -2-

פרק ~16~ תלמד לוותר

"Life is meant to be enjoyed, not endured"

״אני יודע שזה נראה שגוי אבל, זה אבא שלי״ פטרו אמר.
כיווצתי את עיניי. ״זה לא נשמע שפוי פטרו.״ אמרתי בוחן את פניו.
״אני פשוט התפרעתי במסיבה יותר מידי.״ אמר כאילו שזה בסדר.
״הוא תמיד מכה אותך שהוא כועס ?״ שאלתי.
הוא צחק, ״היי אל תהפוך אותי למוכה, זה קורה פעם בכמה זמן״. מלמל. מה שהוא אומר סוטר את עצמו.

״אמא שלי חטפה אותי״ הודתי והוא שתק.
הוא מצמץ ואז שאל. ״אתה צוחק עלי נכון ?״
״לא, היא חטפה אותי ואת אחותי הקטנה״.
הוא הביט בי ללא מילים.
ואתמול ניסו לחנוק אותי אך את זה שמרתי לעצמי.

הוא הביט בי שותק ואז חייך, ״ואת החבורה היפה הזאת חטפתי מחבר שלך״ חייך וניסה להעביר נושא.
הרמתי גבה שהרים את החולצה שלו מעלה.
כמעט נפלתי מהכיסא.
חתך עמוק נראה בעורו כאילו סכין חדה חתכה בעורו.
״מה זה ?״ שאלתי מבוהל.
״אזהרה״. אמר כאילו הוא בסרט פשע מרים גבות.
״סת׳... הוא...״
״זה בסדר אני מבין. התנהגתי כמו טיפש. אני צריך לכבד את זה שיש לך משהו״ אמר נבוך.
הוא מדבר כאילו הכל בסדר כאילו לא דקרו אותו.
״שנייה״ עצרתי אותו. ״סת׳ דקר אותך ?״
״טכנית אלה היו חברים שלו...״ אמר. 
הבטתי בו המום.
״הוא השתגע !״ אמרתי בקול.

״היי תרגע״ צחק. ״הכל בסדר ? נכון ?״ הביט בי תוהה.
״אני אהרוג אותו !״ הכרזתי וכבר חשבתי מה אעשה לו.
״לא לא אוסטין! בשבילי תישאר ככה. אם הוא יתעצבן יותר. אני יהיה בקבר סביר להניח״. חייך אליי.
לפי איך שהוא מדבר ומתנהג. לא נראה שזה כל כך יזיק לו.
״פטרו...״ הנחתי את ידי על כתפו.
״מה ?״ הביט בי.
״אולי, אתה צריך ללכת לדבר עם משהו.״
הוא נאנח. ״בגלל דקירה קטנה ?״ שאל.
״בגלל הכל עניין אבא שלך זה לא דבר נורמאלי.״ וגם בגלל סת׳ האדיוט הזה.
״בשבילי הוא כן.״ הרים כתפיים.

״אני מכיר אנשים במשטרה אולי אני אעזור לך.״ הצעתי.
״ואז מה ? אבא שלי ישב בכלא ואותי יזרקו לאיזה מוסד ? בית יתומים ? אומנה ?״
בלעתי את רוקי ונשכתי את שפתיי.
״תירגע אני שולט במצב״ חייך ובילגן את שיערי.

בילי נכנס לכיתה ופטרו הוריד את ידו מראשי במהירות.
הבחנתי במבטו הנוקב של בילי. קמתי מהכיסא וניגשתי לעברו בזעם.
״מה עשיתם לו !״ דרשתי לדעת.
״לא עשינו דבר״ בילי יישר את עיניו אל פטרו.
״לא עשיתם דבר !״ צעקתי.
״רק דברים נחוצים״ חייך וקרץ.
״סת׳ ביקש את כל זה ?״ שאלתי בכעס.
בילי הרים גבה. ״הוא רק ביקש שנזהיר אותו. היינו מאוד עדינים אוסטין״. בילי אמר בקלילות.
״דקרתם אותו״. אמרתי בארס.
״לא דקרנו אותו״, צחק ״אם הוא היה נדקר הוא היה מונשם ומורדם באיזה בית חולים עלוב.״ הרים גבה.
״כולה חתכנו אותו קצת״. קרץ אל פטרו מאחורי.
בלעתי את רוקי.
״חתיכת ...״