אני כבר אוהב -2-

פרק ~14~ כמו פעם

"Don't look back and concentrate on the future"

״אני מרגיש כמו פעם״ דרו מלמל שהתכסנו בשמיכות.
הצצתי עליו מלמעלה. הוא רק בהה בתקרה שוכב על המזרון.
״אני אתה ומאט״. חייך.
״איך באמת בקליפורניה ?״ שאלתי אותו.
״אני לבד רוב הזמן״ הודה.
עשיתי פרצוף.
״זה לא שאני בודד , אני פשוט .. הם לא אתם אתה מבין ?״ שאל אותי.
״התלמידים שם ?״ שאלתי.
״כולם. הכל שונה , ההתנהגות של האנשים ברחוב״. נאנח. ״אפילו נהגי האוטובוס, הם כאלה רעים על הבוקר״. מלמל.
חייכתי , ״דרו..״
״מה אני רציני, ברגע שיהיה לי מספיק כסף אני חוזר לכאן. אשכיר דירה ואגור כאן.״
״זה לא מציאותי, מה יש לך לחפש כאן.״ מלמלתי.
״זה כן.״
״בעוד שנה אנחנו מסיימים את התיכון , אתה רוצה ללכת לאוניברסיטה טובה לא ? שם יש לך מבחר עצום.״
״זה לא שווה״ אמר. ״עזוב בוא נלך לישון״ לחש וכיסה את ראשו.
נאנחתי ועצמתי את עיניי.

התארגנו יחד ויצאנו.
״בחיי כמה אוטובוסים אתה לוקח על לבית הספר״ דרו מלמל שעלינו יחד על האוטובוס.
״זה לא כזה סיפור״ אמרתי.
דרו נאנח.
הנייד שלי צילצל והמספר החסוי הופיע שוב.
״שיט״ דרו מלמל.
נשמתי עמוק ועניתי.
״הלו ?״
״אוסטין ?״ קולו של פטרו נשמע.
״פטרו ?״ שאלתי ודרו שיחרר את נשימתו.
״כן זה אני.״
״למה אתה מתקשר מחסוי אתה דפוק !״ התפרצתי.
״אע, כי אני מעדיף שלא יראו שזה אני שמתקשר״ לחש.
״זה לא פשע״, גלגלתי את עיניי ״מה אתה רוצה ?״ שאלתי.
״להתנצל ?״ שאל. ״השתכרתי יותר מידי ואמרו לי שעשיתי לך צרות״.
״ההתנצלות מתקבלת״ מלמלתי.
״יופי״ אמר בהקלה.
״או.קיי״ אמרתי תוהה מה עכשיו.
״טוב, נתראה״ אמר וניתק.

דרו הביט בי, ״מה ? מה הוא אמר ?״ שאל בסקרנות.
״הוא התנצל על שהיה אדיוט במסיבה״. הרמתי גבה.
״אע זהו ?״ דרו שאל. 
״כנראה שכן.״

ירדנו בבית הספר וחיכינו לפלייר ומאט.
״אפילו התגעגעתי לאדמה פה״ , דרו התיישב על המדרכה ומלמל ברגש.
״אתה שרוט״ חייכתי מסתכל אל הכיוון שממנו אמורים לבוא פלייר ומאט.
״נו מה איתם ?״ דרו שאל.
הרמתי כתפיים תוהה בעצמי. ״הם כבר היו צריכים להגיע.״
במקום מאט קולין ופלייר צעדו אלינו.
דרו נעמד ואני מצמצתי בסקרנות.
״איפה מאט ?״ דרו שאל אותם.
״לא ראינו אותו בכלל״ פלייר אמרה.
״היי קולין״ חייכתי אליו. הוא חייך חזרה וקרץ לדרו.
״הוא פשוט חשב .. להצתרף״ פלייר אמרה מרגישה לא בנוח ומניחה את ידה על כתפו של קולין.
״נחמד ,עכשיו איפה האדיוט הראשי ?״ דרו מלמל והוציא את הנייד שלו מהכיס.
מאט לא הגיע. דרו לא תפס אותו בנייד וכולנו שלחנו הודעות.
אבל החלטנו שלא לדאוג כי זה מאט הוא בטח ישן או משהו.
הלכנו לחוף וגלשנו קצת. קולין רק ישב בחוף בהה בפלייר זזה על הגלשן.

״לא קר לכם ?״ שאל אותנו שיצאנו רטובים מהמים.
״בטח שכן״ פלייר התקדמה אליו מחבקת אותו.
דרו נשם עמוק ופתח את חליפת הגלישה שלו.
״הגלים שווים הכל״ פלייר חייכה אל קולין והגניבה נשיקה על שפתיו.
דרו נעץ בי מבט של כמה אומץ יש לבחורה.
חייכתי אליו. תמיד ידעתי שיש משהו בין שניהם אבל עכשיו אני באמת יכול לדעת מה הוא.
דרו יש לך משהו כלפי פלייר ? כיווצתי את עיניי.
הוא העיף בי מבט והרים גבה. לא שמע את מה שחשבתי בראשי. 
פרסנו את המגבות וישבנו על החול.
קולין נאלץ לסבול את המים והחול שפלייר הביאה איתה שישבנו יחד ,דרו הספיק להירדם וגרם לי לחשוב שרגשות כלפי פלייר אין לו. אילו אני מנסה להתקשר אל סת׳.
הלב שלי מאיץ את פעימותיו. אני לא יודע למה ?
הרי הכל בסדר בינינו נכון ?
״אחיך לא עונה״ אמרתי מבואס אל קולין שהעביר את ידו על שפתיה של פלייר.
״הוא בטח ישן״ אמר מוסח.

נכנסתי תחת זרם המים פושט את חליפת הגלישה ונשאר עם תחתון.
אי אפשר לסמוך על אף אחד שמדובר במלתחות בים.
לקחתי את הסבון שלי והקצפתי את שיערי.
פתחתי את זרם המים שוב מסיר את הסבון משיערי ומגופי.
חייכתי עוצם את עיניי, הריח משכר אותי. זה אחד ‏סבונים שלקחתי לסת׳.
רעש דלת נטרקת נשמע והסתובבתי במהירות מביט בדלת שלי.
שיפשפתי בזריזות את שאריות הסבון וסגרתי את המים.
נשארתי כמה שניות בשקט. מרגיש בתוך דרמת מתח. שומע צעדים ורואה צל זוג רגליים
מאחורי דלתי.
כל הדברים שלי נמצאים אצל דרו בחוף.
התעשתתי והושטתי את ידי אל המגבת שהייתה תלויה מעל הדלת. משכתי אותה לעברי אך היא נעצרה.
הרגשתי שמשהו מושך אותה לעברו חזרה.
״היי !״ צעקתי מתחיל להילחץ. אני רק רוצה להתנגב בחיי. 
אני לא מפחד , כן הנהנתי לעצמי.
פתחתי את הדלת במהירות והבחנתי באדם מולי.
״פאקינג ידעתי״ מלמלתי צועד לאחור שנכנס.
חיוך הופיע על שפתיו של סת׳.
״אתה כזה פחדן בחיי אוס״ העביר את ידו על שיערי הלח.
הוא לבש רק מכנס.
״נכנסת למים ?״ שאלתי שעמד ממש מולי. יכולתי להבחין בטיפות המים שזלגו ממכנסיו אבל בכל זאת שאלתי.
״כן״ ענה מהופנט ממני. הוא סגר את הדלת חזרה והצמיד את גופי לקיר.
״המקום הזה מלוכלך סת׳״ לחשתי מרגיש את נשימתי נעצרת.
הוא העביר את אצבעותיו על פניי. מתקרב אל שפתיי עם שפתיו נותן לי נשיקה עדינה.
העברתי את ידיי על ראשו לא נותן לו לסגת לאחור. ״אל תתרחק״ לחשתי.
הוא רק נישק את אפי ״אני לא הולך לאף מקום״.
הוא אחז בברכי והרים אותי אליו. כרחתי אותם סביבו ואחזתי בצווארו.
נישקתי את שפתיו בפראות. אני צמה אליו כל כך.
״הרבה זמן..״ מלמלתי. והוא הנהנן.
״הרבה זמן ש..״ מלמלתי שוב אך הוא קטע את משפטי בנשיקה נוספת.
״הרבה זמן שלא היה לנו זמן לעצמנו״ לחשתי לבסוף.
״יש לנו המון זמן״ חייך.
נישקתי את צווארו גורם לו לעצום את עיניו.
״אני אוהב אותך״ מלמלתי.
״אני יותר״ לחש באוזני וגרם לי לצמרמורת.

״מה נסגר עם מאט ?״ דרו שאל שאכלנו.
סת׳ עישן ונתן לקולין הדרכות בשריפת הבשר פלייר רק מביטה בקולין כמהופנטת. ואני עדיין חושב על הרגעים במקלחת עם סת׳.
״אתה שומע אותי בכלל ?״ דרו שאל אותי.
״אע כן״ מלמלתי.
חייגתי אל מאט שוב ואז הוא ענה.
הצבעתי את השיחה כדי שדרו יראה ועניתי.
״מאט ?״ שאלתי.
״היי״ ענה כרגיל כאילו לא הבריז לנו היום.
דרו שרתח מזעם חטף את הנייד מידיי וצעק בקול.
״היי ! מה נסגר ! למה אתה לא זמין ונותן לנו לחשוב שפאקינג האדמה בלעה אותך !״
״סליחה , פשוט נתקלתי בלינה״ לחש.
דרו גלגל את עיניו , ״יופי בחורה...״ הניח את הנייד בידי והלך לקחת בשר מהאש.
חייכתי שדרו צעד. ״מה קרה עם לינה ?״ שאלתי.

תגובות והצבעות יתקבלו בשמחה. תודה על התמיכה בסיפור.