נקודת מבט הארי:
התעוררתי לאט ופתחתי את עייני.
אני לא זוכר כלום.
מה קרה אתמול בכלל?
אבל זה לא אכפת לי כי אני עם אהבת חיי במיטה שלי ושום דבר לא יוכל לשנות את זה. (אהמ אני לא בטוחה.. ה.כ)
שמעתי פיהוק מהצד השני והסתובבתי בבהלה אך נרגעתי כשהבנתי שזה הארי.
"לו"
"כן?"
"זאין התקשר אליי מקודם"
"נו"
"הוא הזמין אותנו אליו"
"קום בוא נתארגן"
הנהנתי וקמנו.
התארגנו,התלבשנו,ואכלנו.
"הארי בוא נתקשר גם לנייל וליאם"
לואי הנהן והתקשרנו להודיע לשניהם שיבואו לזאין עכשיו.
נכנסנו למכונית והארי התחיל לנסוע.
ברמזור יש אדום אז לואי שיחק ביינתים בטלפון.
ראיתי אור עצום פתאום ומיצמצתי מהר בעייני.
מצמצתי בעייני, חזרתי להסתכל על הרמזור האדום שעכשיו כבר ירוק, והיה ירוק אלוהים יודע כבר כמה זמן.
"לואי?" אני קורא להארי בזמן שהוא שקוע בטלפון שלו.
"לואי?" אני מתחיל להיכנס ללחץ.
"לואי!!" אני צועק,שומע את הצפירות חזק יותר מאחורינו.
לואי הסתכל במראה האחורית, רואה מכונית מתקדמת ממש מהר אליהם. הוא הפיל את הטלפון שלו מהיד.
"פאק!" לואי צעק מנסה למקם את הרגל שלו על הגז.
בדיוק שלואי לחץ על הגז זה קרה.
הכל נהפך לשחור.
מוחחעחעחעחעחעח אני כל כך רעה אבל אל תדאגו זה יסתדר בקרוב ואעאעאכעאעע עוד כמה פרקים הפאנפיק נגמר.
אני לא רוצה לסכם אבל אמאלה תודה לכם על הכללל
YOU ARE READING
Your Mine Forever -larry stylinson
De Todo(גמור) "אתה שלי. לנצח" *כל הזכויות שמורות לי*
