אוי לא!׳ חשבתי לעצמי אחרי שעניתי על האמת ששינסו נתן לי: הוא גרם לי להודות שאני לסבית! אפילו ההורים שלי לא יודעים! טוב בכיתה הזאת אין לי ממש ממה לפחד כולם פה lgbtqia+ בצורה מסוימת (טוב חוץ מאולי מינ*ה אבל לאף אחד לא איכפת ממנו)
״היי מומו!״ שמעתי ״כדור הארץ למומו, את איתנו?״ התנערתי מהמחשבות שלי ושאלתי את מינה מה היא רוצה ״תורך לסובב את הבקבוק!״ היא ענתה טיפה עצבנית ״אה, אופס״ אמרתי וקמתי לסובב את הבקבוק. הבקבוק נחת על החבר הכי טוב שלי- שוטו! ״טוב. שוטו, אמת או חובה?״ שאלתי, בעודו מתלבט סרו הסיט את צומת ליבנו שלנו לספירלה של עשן סגול כהה שהתחילה להיווצר בפינת החדר, ספירלה שכולנו זיהינו כאחד מהפורטלים של קורוגירי כולנו קפצנו לעמדות קרב חוץ ממינטה שהיה עדיין דבוק לתקרה וטוגה ש- רצה להתחבא? מאחורי האי במטבח. מהפורטל יצא דבי "עצור נבל!" מידוריה צעק "וואו תרגע ברוקולי רק באתי לקחת את טוגה" "היי אני לא ברוקולי!" מידוריה ענה לו "לא איכפת לי. טוגה בואי הולכים." הוא אמר "אני רואה אותך מאחורי האי במטבח בתור מרגלת את ממש גרועה בלהתחבא" הוא הוסיף וטוגה יצאה עם פרצוף מצוברח. "קדימה טוגה אנחנו צריכים ללכת לבסיס" אמר דאבי בטון של אח גדול שבא לאסוף את אחותו הקטנה "לא רוצההה!!!" התבכיינה טוגה "זאת לא היתה שאלה את באה איתי" הוא אמר והתחיל לגרור אותה לכיוון הפורטל "נוווו בבקשהההה!!!!! זה יעצבן את שיגי" היא אמרה בקול משכנע תוך כדי שהיא עושה עייני כלבלב "אני מניח שזה לא יזיק אם נשאר לקצת" אמר דאבי באנחה "ישששש!!!!!" קראו מינה וטוגה ביחד.
כולם חזרו לשבת "אז תור מי זה?" שאל דאבי תוך כדי שהוא מתיישב ליד טוגה "תור מומו לשאול את טודורוקי" אמרה מינה "אז שוטו מה אתה בוחר? אמת או חובה?" שאלתי אותו "חובה" הוא ענה. הממממ.... מה לתת לו? שמעתי את מינה מצחקקת וקמה לעברי ולוחשת לי משהו באוזן, חייכתי, זה רעיון טוב "חובה עליך להתקשר לאבא שלך ולמתוח אותו" אמרתי לו "איזו מתיחה אני צריך לעשות?" הוא שאל "מה שאתה בוחר" עניתי לו כי מינה לא בידיוק הסבירה איזו מתיחה. שוטו חשב לרגע ואז הופיע חיוך קטן על הפנים שלו "יש פה מישהו שאבא שלי לא יזהה את הקול שלו בוודאות?" הוא שאל בטון שבצורה חשודה היה דומה לקולה של מינה כשהיא עומדת לעשות משהו. אני מודאגת. מינה כנראה גם זיהתה את חיוכו כי מיד הופיע חיוך גם על פניה, אני עוד יותר מודאגת. "אולי אחד מהנבלים" אמר מידוריה, שוטו בחן את הנבלים והצביע על דאבי "אתה. בוא" הוא אמר בטון פוקד "יש לי שם אתה יודע" אמר דאבי תוך כדי שהוא מתקדם לכיוון שוטו "אז, מה אתה רוצה שאני אעשה?" הוא שאל את שוטו "כשאני אתן לך את הטלפון פשוט תגיד 'אני שונא אותך' " הסביר שוטו "בסדר מבחינתי" אמר דאבי. "מעולה" אמר שוטו וסימן לכולם להיות בשקט בזמן שהוא התקשר לאביו ושם את הטלפון על רמקול. אביו ענה כמעט מיד "הו שוטו אני שמח שירדת מהרעיון של לא לדבר איתי, ידעתי שלא תחזיק הרב-" "כן כן" קטע אותו שוטו "יש לי הודעה חשובה" הוא אמר "באמת? איזה הודעה חשובה?" אביו שאל "אוקי אז, זוכר את טויה?" שאל שוטו. היה שקט לכמה שניות וראיתי שדאבי נראה קצת לחוץ, התעלמתי מזה וחזרתי להקשיב לשיחה "כן" אמר סוף סוף אנדאוואר "הוא היה הבן שלי והוא מת בתאונה נוראה, למה?" "כןןן.... לגבי זה, זוכר איך לא מצאו שום שרידים? מסתבר שהוא לא באמת מת" אמר שוטו תוך כדי שהוא מנסה לא לצחוק. היה שקט על הקוו לכמה שניות ומיד אחר כך "מה?!?!" נשמעה צעקה "כן מצאתי אותו והוא רוצה להגיד לך משהו" שוטו אמר וסימן לדאבי להתקרב " מה זה?" שאל הגיבור מספר אחת. דאבי לקח את הטלפון משוטו ואמר "היי אבא מה קורנ? רק רציתי להגיד שאני שונא אותך... אוקיי ביי!" אמר דאבי וניתק. היה שקט לכמה רגעים ואז כולם פרצו בצחוק. "זה- הא הא- היה- הא הא -מדהים!" קראה מינה דרך צחוקה "עכשיו תורך לסובב את הבקבוק" היא אמרה אחרי שנרגעה.
היי אנחנו מצתעטרות שלוקח לנו מלא זמן להעלות פרקים חדשים אבל הנה פרק ארוך יותר! דבי הצתרף לכעוס יאי! בכל מקרה תזכרו לשתות מים ביי
YOU ARE READING
bnha אמת או חובה
Fanfictionמה קורה כששתי פאנגרליות מטומטמות מאוד והן במקרה משועממות ביחד? הן מתחילות ליצור סיפורים בראש! ככה זה נוצר אז אל תצפו להרבה אבל תהנו נעשה בשיתוף עם @a_random_fangirl
