לוקחת סיכון

פרק 2

לפני 12 שנה

״נטלי, יותר מהר. יש לך מלא לקוחות בתור״ שירן האחראית משמרת צועקת עליי בזמן שאני מרוכזת בבחור הגבוהה עם התלתלים שאני אוהבת. הוא עומד בחוץ עם הסיגריה בפיו ומרוכז בחבר שלו העומד מולו ומתרגז בגלל סיפור שהוא מספר לו.
הבחור שלי נשאר אדיש ומרוכז בסיגריה שלו. אלוהים כמה הוא חתיך הוא כשהוא מעשן.
״15 ו40 אגורות״ אני מחייכת לאדם המבוגר העומד מולי , הוא מוציא את הארנק שלו והפעמון של הכניסה מצלצל. אני מרימה את ראשי לעבר הבחור שלי , הוא מחזיק בקסדה שלו והמעיל עור שלו יושב עליו מדהים יותר מאי פעם. האיש המבוגר משלם ובתור נמצאים עוד שלושה אנשים. אני לא אספיק.
״איילה. אני חייבת אותך״ אני לוחשת לאיילה שבהפסקה שלה , היא מניחה את הכפית שלה בתוך המעדן בייאוש ומסתכלת עליי ״שוב פעם מכתב?״ איך שהיא מכירה אותי. ״בבקשה״ אני עומדת מולה ומתחננת ״בסדר. חמש דקות ואת פה בחזרה!״ היא מאיימת ואני נושקת לראשה ״תודה תודה!!״ אני לוקחת את המכתב שנמצא בתוך הכיס האחורי שלי ומתקדמת למדף שבו הוא תמיד נמצא - למדף של האלכוהול.
הוא עומד שם ובוחן את הבקבוקים, העגיל בגבה שלו מבצבץ והקעקוע שעל כף ידו נגלה מתחת לשרוול.
הוא מרים את ראשו אליי והחיוך חושף שיניים שלו גורם ללב שלי להתפוצץ. ״בוקר טוב סנשיין״ אני מתקדמת אליו ״היי״ אני אומרת
״מה את אומרת, וואן גוך מלון או אבטיח?״ הוא מתבונן בין שתי הבקבוקים ״על הבוקר אלכוהול?״ הוא מביט בי, שוב עם העיניים שלו ״לגיל יש יום הולדת היום, מסיבה״ את פשוט סתומה נטלי. תרגעי.
״ומה איתך? אין בית ספר?״ הידיים שלי רועדות מעל הכיס האחורי שלי מעל המכתב ״לא, נתנו לנו יום חופש היום בגלל שהמורים בכנס״ אני מסבירה והוא מסתכל על הבקבוקים ״התחילו לכם הבגרויות?״ הוא שואל״בגרויות? יש לי לפחות עוד שנתיים״
״אל תלחצי מזה. הכל חרטא״ בינתיים רק ממך אני נלחצת.
״בכל מקרה, לא נראה לי שאני אלך בסוף על הוואן גוך. מקסימום נגנוב לערן מהבית כמה בקבוקים של ערק.״ הוא עומד מולי ואני פעורת פה, אבל מהר מאוד מתעשתת על עצמי.
״קח״ אני מושיטה לו את המכתב הורוד עם הלב האדום ״עוד אחד?״ הוא צוחק ״כן. עוד אחד״ אני משלבת את ידיי ״את לא מתייאשת סנשיין. אה?״ הוא מחייך ואני משפילה את ראשי ומתרכזת ברגליי. הוא נוגע בסנטרי ואני מרימה את ראשי אליו ״אני זזתי. תזכרי שאם בא לך את יכולה לבוא היום, אבל דיר באלק את שותה״ הוא קורץ ומחייך אליי שוב והולך. עידן ברגר, אני מאוהבת בך לחלוטין.

חזרה להווה

״לחיים״ אני אומרת ומחייכת לעבר רון, בעלה של אחותי אמה.
״אז, מתי אתם מתכננים להתחתן?״ אמה שואלת בסקרנות בזמן שהיא אוכלת את הסטייק שלה ״ביולי״ אני מסתכלת על בועז ומחייכת , הוא נושק לשפתיי ״אין לך מושג כמה אני מחכה להיות בעלך״ הוא אומר לי ״ואין לך מושג כמה אני מחכה להיות אשתך״ אני נושקת לשפתיו שוב ״טוב היקי ודביקי, ברור לכם שאני על האוכל בחתונה שלכם?״ רון אומר כאילו זה מובן מאליו ״אני בעד. בועז גם ככה לא יתעסק באוכל גם ביום החתונה שלו ומי יותר טוב מאשר יד ימינו?״ אני צוחקת . בועז ורון שותפים עסקיים במסעדה הגדולה ביותר בעיר והם לגמרי מצליחים לעבוד אחד עם השני ולהצליח.
״אני סומך עלייך אחי״ בועז אומר ומרים את כוס היין שלו, ״מצויין. אז, שיהיה בהצלחה גם לי. שאני סוף סוף תופרת לך את השמלה שתמיד רציתי!!״ אמה מרימה את הכוס שלה גם כן ביחד עם התלהבות אינסופית. אמה היא מעצבת מובחרת ומיום החתונה שלה היא התחילה לסרטט לי שמלת כלה , למרות שאף פעם לא חשבתי שאני אתחתן אחרי השברון לב האחרון והכי גדול שלי.
״בהצלחה שיהיה לנו״ אני מרימה את כוס היין שלי גם ורון מצטרף אליי ״לחיים!״ אמה צועקת בהתלהבות ואנחנו מחייכים ומחזירים לחיים.