8

185 18 4
                                    

נ.מ-הארי

קמתי בבוקר והתארגנתי. לאחר הארוחת בוקר יצאתי לחצר האחורית כי יש לי היום עבודה בגינה, והתחלתי לעבוד. לאחר שעתיים וחצי נקראתי לחדר המנהל והלכתי לשם. דפקתי בדלת וששמעתי את לואי אומר 'פתוח' נכנסתי לחדר. "מה קרה?" שאלתי שראיתי אותו מנגב את הדמעות. "היום ה7 לדצמבר" הוא אמר מנגב את הדמעות החדשות וממשיך לדבר. "זה התאריך שאימי נפטרה" "או, אני מבין" אמרתי עם דמעות בעיניים וישר הלכתי לחבק אותו. "תןדה שאתה פה. זה לא מובן מאליו" הוא אמר לי בחיוך עצוב. "אני תמיד יהיה פה  בשביל הבן אדם היחיד שיכלתי ואני עדיין יכול לסמוך אליו" אמרתי "מה עם ג'מה? הייתם ממש קרובים פעם", "כן זמנים משתנים..מאז שהיא הבינה מה נהייתי התרחקנו". אמרתי "אוי אבל הייתם האחים הכי קרובים שיש" הוא אמר והבליט את שפתו התחתונה וצחקקתי. "היינו" אמרתי בשקט שהוא כמעט לא יכל לשמוע את זה. "טוב בוא נכניס קצת שמחה לאווירה, יש לך אישור לצאת היום. חד פעמי" הוא הדגיש את ה 'חד פעמי'. "למה?" שאלתי "מסתבר שיש לסבא רבא שלך הלוויה היום" הוא אמר ועכשיו נזכרתי "שיט נכון". "כן.. זה סבא שמשון זה שהסיא לך ממתקים שהוא ביקר אותכם?" הוא שאל בפנים מתחננות שכן, הוא אהב את סבא שמשון. "כן זה הוא" אמרתי ופניו נהיו עם חיוך רחב. "אני בא איתך!" הוא קבע ופתאום ניהיה ילד. צחקתי וחיבקתי אותו, "כן זה יעזור לי שאתה תיהיה ולא שומר מסריח" הוא צחקק ואמר "אבל שיהיה ברור! אתה לא בורח" "גם ככה אין לי לאן". "טוב יאללה תיהיה פה ב18:30 ונצא" הוא אמר. "בסדר, רגע אתה לא הולך להלוויה של אמא שלך?" שאלתי "אבי החורג יהיה שם. אני אלך אליה מחר בבוקר" הוא אמר "אה, טוב ביי" אמרתי "ביי" הוא אמר ויצאתי.

~~~~
עכשיו 18:27 אז יצאתי למשרד של לואי. שהגעתי דפקתי על דלת חדרו והוא צעק לי "הארי אם זה אתה תיכנס ותפסיק לדפוק. אם זה לא הא-" הוא נקטע בזה שפתחתי תדלת. "בסדר לא דופק יותר" אמרתי בחיוך וצחקתי שהוא הסתבך עם העניבה. עזרתי לו והוא הביא לי את הבגדים שאני הולך ללבוש. "תודה רק איפה אני יכול להתלבש?" שאלתי "אתה עדיין לא מרגיש בנוח איתי? סתם סתם תיכנס לחדר שינה שלי" הוא אמר והצביע לדלת האטומה. "החדר שינה שלך לא במסדרון של השומרים? איפה שהחדרי שינה שלהם.." שאלתי "יש לי אחד שם ואחד פה" הוא אמר "למה שתיים?" "למה אתה חטטן?" "אני שאלתי קודם" "כי זה חדר שינה אטום והשני לא" "למה אתה צריך חדר שינה עטום?" "על זה אני לא יכול לענות לך" הוא השיב "את מי אתה מזיין שם?" "מ-מה? א-איך אתה יוד-ע שאני מזד-מזדיין שם?" הוא שאל בגמגום וצחקתי "אמרתי בצחוק כי זה חדר אטום?אבל עכשיו אני באמת מסוקרן, מי זה?" שאלתי "אתה צריך להתלבש" לואי אמר ופתח לי את הדלת לחדר שינה. זה חדר שינה מפואר ממש, לא חשבתי שכזה יהיה בבית סוהר "וואו" פלטתי בטעות. "כן.. טוב אני מחכה לך בחוץ, בסדר?" "בסדר השבתי והורדתי את החולצה הכתומה ממני, ואז את המכנס ושהורדתי את התחתונים לואי נכנס, אחלה תחת" קפצתי בבהלה ושמתי את התחתונים "מה את עושה פה?" שאלתי "זה החדש שינה שלי" הוא השיב בפשוטות "לא, אמרת פשוט שאתה מחכה לי בחוץ" אמרתי בשאלה "אה כן, שכחתי את הטלפון שלי" הוא אמר וניגש אל השידה ולקח משם את הטלפון. לאחר מכן הוא התיישב על המיטה ואני בדיוק שמתי את החולצה. הוא הסתכל עליי ושאלתי עם פניי מה יש. "כלום אתה סתם נראה מתוק" הוא אמר והסמקתי שמתי את המכנס ומיד אחרי את הנעליים ויצאנו.

••••••
פרק ארוך ממש💚💙

בין אסיר למאהב-Larry StylinsonWhere stories live. Discover now