בין אסיר למאהב-Larry Stylinson

9

לפני שאני אתחיל רק רציתי להגיד שמעכשיו בנקודות מבט אני שמה לבבות שמתאימים לאותו אחד..למשל לואי-💙
הארי-💚 ליאם❤ וכו.

נ.מ-💙

חזרנו מההלוויה, כולם שם בכו חוץ מהארי זה נראה כאילו הוא רגיל לזה או שזה לא מעניין אותו.
הארי הלך לתאי הרחצה ואני נכנסתי למשרד שלי להמשיך לעבוד. אך כל המחשבות שלי היו על הארי. זה די מוזר כי אנחנו בסך הכל חברים..נכון? כן! אנחנו חברים טובים בסך הכל. פתאום נשמעו דפיקות על הדלת והוציאו אותי ממחשבותי. "יבוא" קראתי, והבן אדם שהכי לא באלי לררות עכשיו נכנס. אבא שלי. חייכתי חיוך מזויף ואמרתי לו "אבא! מה שלומך?". "אני בסדר בני, איך בעבודה?" הוא שאל
"הכל הולך בסדר" אמרתי "יופי, תגיד.." הוא אמר נשם עמוק ואז המשיך "הגעתי לפני שעה ואמרו לי שהלכת עם אחד האסירים. לאן בדיוק הלכתם?" הוא שאל. אלוהים אין לי כוח עליו! אמרתי לעצמי. "היה לו היום הלוויה של סבא שלו והוא אמר שהוא לא מרגיש בנוח ללכת עם שוטרים אז הלכתי איתו אני. ואל תדאג לא קרה כלום" אמרתי בנשימה אחת "יופי, אני שמח שאתה מקשיב לי. גם אם הם אסירים.." הוא אמר והפסיק בשביל שאני אמשיך "עדיין יש להם משפחה" אמרתי בגלגול עיניים ונשמעו דפיקות בדלת. "יבוא" קראתי ואחד הסוהרים נכנס "זה דחוף?" שאלתי אותו. "כן אדוני". "מה קרה?" אבי התערב. "שלושה אסירים רבים מכות, הפרדנו אותם אבל אתה צריך לבוא" הסוהר אמר. "אני בא" אמרתי וקמתי מהכיסא שלי.
אבי בא איתי סעמק, "הם בחצר האחורית" הסוהר אמר.
הגעתי לחצר האחורית וראיתי את רונן, גלעד והארי? "מה בדיוק קרה פה?" צעקתי עליהם. "הזונה הזאת פשוט התחילה להרביץ לי ולרונן" גלעד צעק. "הארי למה?" שאלתי כלא מאמין, והארי רק גלגל את עיניו. "הארי אני שאלתי למה!" צעקתי עליו, "כי הם התחילו לדבר על נייל ואמא שלי ויש לי פאקינג התקפי זעם אז לא השתלטתי על זה!" הוא צעק ודחף תסוהר שהחזיק בו וברח. "הארי תעצור!" צעקתי והוא התעלם. התחלתי לרוץ אחריו עד שהגעתי לתא שלו. "הארי.." תעזוב אותי לואי בחייאת: הארי אמר לי. "מה הם אמרו על אמא שלך ונייל? ומי זה נייל?" שאלתי אותו ברוגע "נייל זה החבר הכי טוב שלי מגיל 10 והוא היחידי שבאמת אכפת לי ממנו, חוץ מאמא שלי" הוא אמר ואז המשיך "ופעם נייל הסתבך עם המשטרה אז הם צחקו על זה וגם אמרו שהוא הומלס מסכן ושאמא שלי נתנה לו מקום לגור בו רק בשביל שהוא יספק תצרכים המיניים שלה כי היא זונה וכל זה.." הבטתי בו וראיתי דמעה שזולגת על הלחי שלו, הוא נגב אותה ואמר "וזה לא נכון שתדע" "אני יודע שזה לא נכון" אמרתי. "אני אתן לך זמן להירגע פה אבל זה לא אומר שאתה לא מקבל עונש כמו רונן וגלעד כי גם לך היה חלק בזה" הוא הנהן ויצאתי. "אתה טוב איתם" אבא שלי עמד ליד התא של הארי עם הגב על הקיר. "כן..צריך לדעת איך לדבר עם אסירים" אמרתי ונכנסתי למשרד שלי, אבא שלי נכנס אחרי ואמרתי לו "אני צריך לעבוד בשקט, טוב?" "אין בעיה ביי בני" הוא אמר ויצא ממשרדי.

~~~~~

אז המצב לא וואו עכשיו ואני מקווה שהכל בסדר ושנחזור מהר לשגרה...❤
ביי