12

156 14 12
                                    

נ.מ-💙
התעוררתי לעוד בוקר רגיל, התארגנתי ויצאתי לחצר עם קפה הבוקר שלי בידי ועיתון. התחלתי לקרוא מהעיתון ושתיתי מהקפה, עד ששמעתי צעקות וירי. רצתי מהר לחדרי, לבשתי מגן מתחת לחולצתי ולקחתי את אקדחי. מהר רצתי לאזור הירי, ובדרך אמרתי לסוהרים שבתפקיד עכשיו להישאר במקומם, ולהרגיע את האסירים. רצתי לאזור הירי וראיתי 28 בחורים בבגדים שחורים ומסכות יורים על הצוות של בית הסוהר. וישר צעקתי להם "תורידו את האקדחים ואת הרובים אנחנו מורידים את שלנו ותגידו לנו מה קרה!" וזה מה שקרה כולם הורידו את הנשקים ומישהי עם מסכה ובגדים שחורים גם נכנסה ואמרה, "לואי.. לואי.. לואי.. מי ידע שתגיע לנהל בית כלא?! שאפו" ולא הבנתי מי זאת אז שאלתי; "מה מי זאת?" "מישהי שהיתה מאוד יקרה לליבך, תביא לי את האסיר סטיילס ואתה תדע מי זאת" היא אמרה ושמעו את החיוך שלה. וישר אמרתי לסוהרים במכשיר קשר "שמרו על האסיר הארי סטיילס טוב!" ולה אמרתי "אין סיכוי!" "אם כך.. כנסו!" היא צעקה ומלא בחורים ובחורות נכנסו. "אתה ביקשת את זה" היא אמרה והסתובבה ליציאה. ומהר התקשרתי לאבי אך הוא לא ענה, ומי שנותר לי להתקשר אליו זה אל אבי החורג, טרוי.

מחייג אל: טרוי☠
אני-"היי אבא מה קורה?"
טרוי-"פתאום אני אבא? מה את צריך?!"
אני-"אני יודע שאתה עובד בתחום הפשע וזה.. אני צריך שתבאו לעזור לי דחוף!"
טרוי-"איפה אתה לעזאזל?"
אני-"בהית הסוהר שלי יש פה מלא אנשים שתןקפים אותנו כי הם רוצים את אחד מהאסירים, הבוסית פה עם מסכה קצת שונה.."
טרוי-"שערה שחור? נמוכת קומה?"
אני-"כן.."
טרוי-"שיט אני בדרך"
*ניתוק*

לאחר 4 דקות באו מלא אבל מלא אנשים בנשקים גדולים וביניהם אבי החורג. "תודה" אמרתי לו והוא חייך אליי. ובתחילו יריות אז רצתי כי לא רציתי להיפגע. רציתי ישר לתא של הארי, "איפה המבטחחות?" שאלתי את אחד הסוהרים והוא הביא לי אותם, "לאן אתה לוקח אותי?" הארי שאל "למ2ום שלא ימצאו אותך בו" עניתי. תפסתי בידו והתחלתי לרוץ לעבר משרדי. "מה?!" הוא שאל מבולבל ולא עניתי. רק פתחתי את משרדי עם המפתח נעלתי אותו ואוצו דבר לגדי חדרי האטום, נכנסתי לחדר ונעלתי אותו, ורצתי אל המראה בקיר ופתחתי אותה.. "מן הסתם שיהיה לך חדר סודי בחדר" הארי אמר צחקקתי ונכנסנו שתינו פנימה. "החדר הזה גם אטום אז לא ישמעו כלום" אמרתי ונעלתי מבפנים את החדר. "וואו" הארי אמר ונדהם מהחדר. החדר היה יחסית גדול, חצי מחדרי, ובכל הקירות,היה מלא סוגי נשקים ובאמצע מזרן וכריות וערמת ספרים. "זה המקום שאני בורח אליו תמיד" אמרתי "ותיזהר לגעת פה בנשקים!" הוספתי. "כן, כן" הוא  אמר והמשיך להסתכל בחדר הזה בזמן שאני בוהה בו. אחרי 6 דקות הוא הסתובב ושתינו בהינו בפנים אחד של השני.

פרק מוש
סליחה שלא הפעלתי, היה לי תקופה קצת קשה. אני אחזור עכשיו להפעיל רק בימי שני.🖤🖤🖤

בין אסיר למאהב-Larry StylinsonWhere stories live. Discover now