בשעה שג'ונגקוק הדיח את הכלים אחרי ארוחת הערב- לא שביקשתי ממנו, הוא התעקש שלא משאירים צלחות מלוכלכות במשך כל הלילה- חייגתי לטאהיונג בתקווה שאולי אמו צריכה עוד ידיים בעבודה. אמו של טאהיונג מנהלת חנות תבלינים. אני לא חושב שאועיל לה בסוג העבודה כזאת, אבל אני חייב למצוא עבודה זמנית בהקדם האפשרי.
"במה בדיוק תעזור?" זאת הייתה שאלתו הראשונה של טאהיונג.
"לא יודע. אם זה לסדר פה ושם, זה גם בסדר. זה לא יהיה להרבה זמן, רק כמה ימים."
"זה פתאומי מדי. במה הסתבכת הפעם?" זה מעצבן שהוא מכיר אותי יותר מדי טוב. כנראה שזאת התוצאה של עשרים ואחת שנות חברות.
"כדי לצאת מהצרה שנקלעתי אליה. אמרתי לג'ונגקוק שמצאתי עבודה אחרת." הנמכתי את קולי.
"אתה טיפש או מה? זה מה שאתה קורא לו 'לחצות את הגשר שאגיע אליו'?"
"לא הייתה לי ברירה. אם אין לך פתרון בשבילי, ביי. אני לא מאמין שעזבתי את חיי מאחור רק בשביל חבר כמוך."
"אתה חייב להזכיר את זה בכל סיטואציה? זאת הייתה החלטה שלך, לא שלי."
"אתה ממש כפוי טובה, אתה יודע את זה?"
"ואתה אידיוט שקופץ מהר למסקנות. לא אמרתי שלא אעזור לך."
"אז אתה הולך לעזור לי?"
"אייש, כאילו יש לי ברירה. אשאל את נונה אם היא מכירה מישהו שמחפש עובד, ואעדכן אותך מחר בבוקר."
"טאה, יו אר דה בסט."
"גוד נייט, זבל."
"לילה טוב. תחלום עליי."
"מספיק יש לי סיוט במציאות, אני לא מחפש סיוט גם בחלום." הוא אמר לפני שהשיחה התנתקה. אני מספיק מכיר אותו כדי לדעת שהוא בטח יקיים את הבטחתו ומחר כבר תהיה לי עבודה. אני יודע שהמומחיות שלי זה מחשבים, אבל אתפשר על כל עבודה עד שאמצא חברה שבאמת תקבל אותי.
"אני עייף." ג'ונגקוק בא וצנח על הספה לידי. אני מרגיש קצת רע שנתתי לו לבשל ולהדיח כלים אחרי עבודה. בעצם הוא זה שהתעקש, אז אין לי על מה להרגיש רע. "הצילומים לסרט 'הקליע' עדיין לא הסתיימו?"
"מועד הסיום זה בשבוע ה-הבא." הוא פיהק.
"אתה נראה עייף, לך לישון."
"אז אתה מזמין אותי לישון אתך?"
"התכוונתי בבית שלך, במיטה שלך."
"יש לך מיטה מספיק גדולה, אני לא מבין למה אתה אף לא רוצה שאשן אתך." הוא הניח את ראשו על ירכיי.
"אתה אידיוט, זה למה אתה לא מבין." אני חושב שזה מיותר לציין שאיני שונא לבוא במגע עם ג'ונגקוק. מחוות כמו חיבוק, ליטוף בשיער ושינה לצדו של האחר, כל זה קורה לי עם ג'ונגקוק לעתים תכופות, אבל כל פעם כמו טיפש הלב שלי מפרפר. "אתה לא מתכוון לישון כאן, נכון?" הרחקתי את ראשו מהברך הפצועה. העברתי יד בשיער שלו.
YOU ARE READING
Window X Window(jikook)
Romansa"אני אוהב אותך." לפני חמש שנים אזרתי אומץ והתוודתי לפני ג'ונגקוק. "גם אני." הוא ענה בחזרה. הרגע הזה הוא תחילת סיפור האהבה שלנו, זה לפחות מה שחשבתי אז. האמת המרה היא שג'ונגקוק פירש לא נכון את המילים שאמרתי. ועכשיו? אנחנו יותר קרובים מתמיד, אבל אני...
