15

744 61 2
                                    

"פאק~" ג׳ימין גנח וניצמד אלי, לבשנו בחזרה את המכנסיים שלנו ואני התיישבתי על אחד הכיסאות בכיתה כדי לנוח.
לג׳ימין יש שתי צדדים, מצד אחד הוא יכול להיות סלאט חוצפן שחייב להיות מרכז העיניים. אבל הוא גם שניה אחר כך יכול לאפרוח קטנטן ומפונק שאוהב להתפנק עלי ולחבק אותי חזק.
ג׳ימין צלע לכיוון שלי והתיישב על הכיסא לידי "תבקש סליחה." הוא קבע.

"סליחה??" הסתכלתי עליו מבולבל.

"כן כן תבקש סליחה שאתה הכאבת לי." הוא המשיך.

"חי בסרט אתה קיבלת את מה שמגיע לך." קבעתי וגילגלתי את העיניים שלי.

"א-אבל כואב לי..." ג׳ימין עשה פרצוף עצוב והסתכל עלי.

"יופי" חייכתי אליו חיוך ערמומי וקרצתי לכיוונו.  ג׳ימין תקף אותי בנשיקה ואני נישקתי אותו בחזרה.

"אני שונא לאהוב אותך" הוא מילמל.

"גם אני." חייכתי וחזרתי לנשק אותו.

"אסקיוזמי?? אתה צריך להוכיר תודה על הזכות שיש לך בכלל את האפשרות להיות איתי" ג׳ימין התנתק מהנשיקה.

"ביי ג׳ימין" גילגלתי את העיניים שלי וקמתי מהכיסא.

"לאלאלא! אני מצטעררר יונגייי!!!" ג׳ימין חיבק אותי חזק ולא נתן לי לזוז.

"אין כאן אף אחד בייב אין לך שום סיבה להתנהג אלי ככה." אמרתי.

"אתה צודק ואני מצטער!" ג׳ימין נעמד מולי וחיבק אותי, חיבקתי אותו בחזרה והעברתי את הידיים שלי בשיער שלו.  נאנחתי ונשענתי אחורה על הקיר, ג׳ימין נשען עלי ודחף את הראש שלו לחזה שלי.

"אני הולך הביתה ג׳ימיני.." אמרתי, ג׳ימין הרים את הראש שלו אלי ועשה פרצוף עצוב.

"לאא" הוא ניצמד אלי.

"משעמם לי. אני רוצה ללכת הביתה"  נאנחתי.

"מה תעשה בבית??" הוא שאל.

"יש לי מלא דברים לעשות בבית...אם אתה תבוא איתי יהיה לי אפילו עוד יותר." חייכתי חיוך.

"אבל.. בית ספר.." הוא מילמל.

"זה בולשיט. אתה רוצה להיות רקדן שתהיה גדול לא? למה אתה צריך ללמוד מתמטיקה בשביל לרקוד איך לעזאזל זה יעזור לך בחיים??" שאלתי וגילגלתי את העיניים שלי.

"אתה השפעה רעה קיטי."  ג׳ימין נאנח.

"אבל אני צודק?" שאלתי.

"כן...." ג׳ימין נאנח שוב.

"אז בוא נלךך" אמרתי ויצאתי מהר מהכיתה, ג׳ימין יצא אחרי, הרמתי אותו עלי ורצתי ביחד איתו לאוטו שלי. למזלי לא היה אף אחד בחוץ כי כולם בכיתות אז אף אחד לא ראה אותנו.

"אני לא מאמין שאני עושה את זה" ג׳ימין מילמל.

"עושה מה?" שאלתי.

The popular kidWhere stories live. Discover now