חזרתי לבית שלי וישר רצתי לחדר שלי, התעלמתי לגמרי מהקריאות של אחת מהאומנות שלי. נשכבתי במיטה וכל מה שיכלתי לחשוב עליו זה היה יונגי.
היו לי פרפרים בבטן והתחלתי להסמיק רק מלחשוב עליו.
"פארק ג׳ימין.. ההורים שלך רוצים לראות אותך בארוחת ערב היום.." שמעתי את האומנת של מחוץ לחדר.
"תגידי להם שאני לא רעב ואני הולך להתקלח ולישון." אמרתי בחוסר סבלנות. ושניה אחר כך חזרתי לחשוב על יונגי, הלכתי להתקלח והרגשתי ממש מאושר השתמשתי בסבונים האהובים עלי ועשיתי טיפול פנים לעצמי שאני בדרך כלל לא טורח לעשות את כולו, הרגשתי מושלם.
אני מתרגש לראות את יונגי מחר בסטודיו.. אבל לא בבית ספר, בבית ספר הוא מעצבן. כאילו אני מבין אותו אני לא מתנהג אותו דבר... אני חייב לשנות טיפה את האישיות שלי ליד תלמידים שהם לא חברים שלי, כי אני מושלם בענייהם ואני לא רוצה לאכזב אותם.
התלבשתי ונכנסתי למיטה מתחת לשמיכה, לקחתי את הטלפון שלי וכתבתי ליונגי הודעה.
פארק ג׳ימין:
אתה ישן..?
יונגי 🥰🤫:
לא, אני עכשיו במיטה.
פארק ג׳ימין:
גם אני לול
יונגי🥰🤫:
אוקיי אז לילה טוב.
פארק ג׳ימין:
רגע רגע
רציתי להגיד.. שהיה לי כיף איתך היום.
יונגי🥰🤫:
כן היה נחמד..
פארק ג׳ימין:
נתראה מחר..?
יונגי 🥰🤫:
אולי.
לילה טוב ג׳ימין
*יונגי🥰🤫 כבר לא מחובר*
'הבנתי את המשחק שלו.. הוא מנסה לשחק אותה, קשה להשגה.. אין בעיה מין יונגי אתה לא יודע עם מי יש לך עסק'
קמתי בבוקר והתגנדרתי לעצמי, התלבשתי הכי יפה וסקסי שאני יכול ושמותר ללבוש לבית ספר. אכלתי ארוחת בוקר במטבח ואז יצאתי לבית ספר, הבית ספר הוא די קרוב לבית שלי אז אני הולך בדרך כלל ברגל.
ראיתי אוטו שמתחיל להאט לידי ואז נעצר, החלון ירד למטה וראיתי את יונגי עם כובע על הראש ומשקפיי שמש..
"המשרת שלך לא עובד היום?" יונגי שאל.
"חה חה מצחיק מאוד. לידעתך זה הבית שלי. ואני לא צריך לימוזינה כשאני יכול ללכת קילומטר לבד ברגל.." אמרתי והתחלתי ללכת, יונגי נסע בקצב של ההליכה שלי.
"אז...? אתה מתכוון להכנס..? או שאני צריך לפתוח לך את הדלת פרינססה" יונגי ציחקק.
"אתה יודע אתה מתחיל לעצבן אותי." אמרתי ונכנסתי לאוטו שלו. הכל הולך לפי התוכנית שלי, אין סיכוי שהוא עכשיו חושב שאני רוצה אותו..
למרות שכשהוא קרא לי פרינססה רציתי פשוט לרוץ ולנשק אותו.
"משהו מיוחד שאתה לבוש ככה?" יונגי שאל.
"לא.. אני פשוט אוהב להרגיש סקסי..." אמרתי.
YOU ARE READING
The popular kid
Romanceיונגי תלמיד חדש עיר חדשה בשכונה חדשה..ליונגי לא איכפת מכלום... הוא כבר ממזמן איבד את הרצון להצליח בלימודים ואת הרצון לחיות.. יונגי לא טורח להכיר אנשים חדשים או חברים.. זה שהוא לא יכול.. פשוט הוא לא רוצה.. זה יותר מיד עבודה לא רצויה.. הבן היחיד שגורם...
