פרק ~5~ עוד שקר לאוסף

1.8K 149 9
                                    

"You know it's love when all you want is for that person to be happy, even if you're not part of that happiness"
(Julia Roberts)

ישבתי יחד עם טובי בספסל בית הספר ״מי זאת?״ שאלתי אותו מביט על תלמידה שעמדה עם גבה אלינו. ״שילה״ לחש חזרה.
״היא משהו מיוחד״ חייך ונראה מהופנט בעצמו.
״היא מוכשרת ובלהקה״ חייך.
״יש בנות בלהקה ?״ שאלתי המום.
״אתה כזה טירון בחיי״ צחק.
״היא באמת יפה״. אמרתי מרגיש מסונוור.
״בטח״ אמר ״והבונוס שהיא פשוט מתוקה לא כמו הזונות של שאר השבט״.
היא הבחינה בנו והתקדמה לעברינו יחד עם חברתה.
״היי״ אמרה.
שיערה החום היה קלועה בצמות ועורה נראה מעט כהה. עינייה באותו הגוון היא חייכה והתיישבה לידי.
חברתה התיישבה ליד טובי.
״היי״ חייכתי מרגיש מסונוור מיופיה. היא יפה בצורה אחרת.
״לוקאס נכון ?״ החלה לומר עם חיוך.
״אתה הבן של ריקו ?״ השנייה שאלה. טובי גלגל את עיניו ואני רק חייכתי.
״נראה שלא יזיק לך קצת עזרה אע״ קרצה לי וטובי פלט גיחוך.
״אולי״ עניתי קורץ לה חזרה.
״נוכל להתאמן יחד אם תרצה״.
״בטח״ עניתי מאושר.
חברתה קמה כאילו לחוצה ללכת.
״טוב נתראה כן ?״ שילה שאלה תופסת בידי.
״בטח״ השבתי והיא הלכה עם חברתה.
״נראה כאילו מטרתם הייתה הדייט איתך״. טובי הביט בהן הולכות וצוחקות יחד.
״אחי !״ קראתי אליו , ״ראית את זה ואו היא מטורפת.״
״כן כן שילה היא רמה אחרת. ואף אחד לא הטביע חותם עליה״ קרץ לי.
צחקתי , ״אין דבר כזה זה״.
״מה ? בטח שיש״ חייך. ״זה קורה רק לעיתים נדירות כן אבל עדיין זה קיים״. אמר והיה נראה שהוא מאמין גדול בזה.
כיווצתי את עיניי ״מה זה אומר בדיוק להטביע חותם ?״ שאלתי אותו.
״ברצינות ? אתה אפילו לא יודע מה זה ?״
הרמתי את כתפי. ״אני יודע בערך ?״
״זה לראות משהי ולרצות להגן עליה כל הזמן , היא הנפש התאומה שלך אתה מבין ?״ שאל.
״אתה חש דפיקות לב בלתי מוסברות שאתה רואה אותה. אתה נמשך אליה בלי להסביר״.

התיאור שלו הזכיר לי את ההתנהגות של זאקרי. אני לא מכיר אותו והוא נישק אותי. הוא עוקב אחרי ופורץ לי לבית. הוא מרגיש צורך להגן עלי. ניערתי את ראשי.
יכולות להיות מאות סיבות לכך הרי אני הבן של האלפה.
אני בטח סתם מדמיין.
״זה מטורף רק מעטים מרגישים בזה״ אמר והיה נראה שהוא חולם על משהו.
הבטתי אל הכיוון שהביט וראיתי שהוא מסתכל על זאקרי שעמד ליד מקס.
״זאקרי ?״ שאלתי.
״זה נשאר בינינו״ אמר עדיין מביט לעברו.
״בטח אבל הוא יכול שומע אותנו״ אמרתי.
״הוא מדבר עם מקס איזו מין סיבה יש לו לצותת לנו אע ?״ חייך. ״ולמה, הרי שנינו לא מעניינים אותו במיוחד אני צודק?״.
רק חייכתי במבוכה.
אני יודע שאם אני ארצה אקשיב לשיחה שלו. הרי יש לנו שמיעה טובה יותר מבני אדם.
״הלוואי והוא היה מרגיש כמוני״. אמר.

בדם שליWhere stories live. Discover now