בדם שלי

עונה 2 פרק ~2~ אותו הדבר

"I'm not scared of the dark
I'm not running, running, running
No, I'm not afraid of the fall
I'm not scared, not at all
Why would a star, a star ever be afraid of the dark?
I'm not scared
I'm not scared, even from the start
I'm not scared of the dark
Of the dark."

-Scared of the Dark-

השפלתי את פניי. ״כעסתי עליך ..״ לחשתי.
״אני עדיין כועס כל כך״. אמרתי.
״זאת זכותך״, אמר ונעמד.
עיניו הפכו אדומות וגרמו לי להירתע לאחור. הוא אחז בפגיון כסף מולי.

״מה ..״ התחלתי לשאול.
הוא סיבב את הפגיון לעברו. ״תבחר איפה ותנעץ בן״.
״מה ?״ פערתי את עיניי.
״אני צריך את הסימן הזה לכל החיים, אני צריך סימן לכך שפגעתי בך״. לחש והשפיל את מבטו.
״אבא... אתה לא..״ התחלתי לומר וליבי החל לפעום בחוזקה.
הוא הביט בי המום וגבותיו רעדו. כן קראתי לך אבא.
״אני רוצה את זה לוקאס״. ביקש.

״לא תפגע בזאקרי ?״ שאלתי שהושיט לי את הפגיון.
״החוקים מבוטלים״. אמר.
״בגללי ?״
הוא עצם את עיניו והנהנן.
״אני לא רוצה לפגוע בך כך״ הנחתי את הפגיון על השולחן.
הוא נאנח. ״אז אבקש את זה מזאקרי.״ והרים את הפגיון.
כיווצתי את עיניי ״מה?״

״אני צריך סימן על כך שטעיתי, שהרסתי הכל איתך. אתה לא מבין!״ הרים את קולו ועיניו שוב נהיו אדומות מזהירות.
דלת הבית נפתחה וזאקרי הגיע אלינו במהירות. גורר אותי לאחור. מגן עלי בגופו.

״זאקרי תפסיק! הוא לא פוגע בי.״ הזזתי אותו ממני ולקחתי את הפגיון מאבי.
״לוקאס ..?״ זאקרי מלמל באימה שהתקרבתי אל אבי.
לקחתי את כף ידו. אותה יד שנשבע בה.
חתחתי את ידו ויצאתי עם הצלקת סימן של איקס.
״זהו, זה נגמר עכשיו״ לחשתי מניח את הפגיון מגואל בדם על השולחן.
אבי הביט בידו וסגר אותה בכוח. נותן לטיפות הדם לטפטף לרצפה.

״זאקרי״ הוא אמר מביט לעברו.
״אלפא אני..״ זאקרי החל לומר.
״אני מתנצל״ אבי לחש.
זאקרי בלע את מילותיו ועמד בדממה. מביט באלפא שלו בבהלה.
הנחתי את ידי על כתפו של אבי וחיבקתי אותו.
אפילו שאני שונא אותו , אפילו שאני כל כך כעסתי עליו כל הזמן הזה.
המילים שלו גרמו לי לשכוח מהכל.

הוא הביט בי המום שהתרחקתי.
״אני נשאר אצל אמא, אם תרצה לבוא אתה מוזמן״ אמרתי במבוכה וצעדתי לאחור וזאקרי יחד איתי.

אני מנסה להתנהג כאילו דבר לא קרה.
אבל אני לא ממש מצליח.
זאקרי הלך לאביו. אז נשארתי בבית יחד עם אמא וווסלי.
״טוב״ אמא מלמלה ובהתה בווסלי ובי.
״אמא אני לא ..״ התחלתי לומר.
״אנחנו חיים יחד כבר תקופה״ אמא אמרה מובכת. היא נראת כאילו זקוקה לאישור ממני.
ווסלי נעץ בי מבט. הוא תמיד היה נחמד אליי.
אני תוהה אם יתפרץ עלי אם אגיד משהו נגד הקשר הזה.
נשמתי עמוק והבטתי בו.
״תודה שהיית עם אמא שלי שלא הייתי כאן.״ אמרתי לבסוף.