תאהב אותי יותר ממנו/ love me more than him

26

רעות לא אהבה את הפרק הקודם

-

נקודת מבט הארי:
״איפה הוא?!״ נכנסתי בדילמה לבית חולים, כולם מסתכלים עליי ומתלחששים זה הארי סטיילס אבל לעזאזל לא אכפת לי עכשיו מהבולשיט הזה ״איפה לואי?!״ צעקתי חזק יותר ואז הגיעה אחות ולקחה אותי לחדרו.

ראיתי אותו שוכב שם, האחות ואוליביה מאחוריי, עיניי התמלאו בדמעות. ״הוא... הוא יחיה?״ שאלתי את האחות ״הוא בקומה ואין לדעת אם הוא יתעורר״ היא אמרה ואז המשיכה ״אבל.. הוא השאיר בחדר שלו מכתב, בשבילכם הבנים, בעיקר בשבילך״ היא אמרה.

לקחתי את המכתב וקראתי אותו, ה.. הוא... הוא שמע, הוא שמע אותי ואת אוליביה, הוא על המיטה הזאת בבית חולים בגללי. בגללי. לא. לא בבקשה לא.

הרגשתי שאני מתמוטט ואז אוליביה אמרה ״טוב קראת וראינו אותו, אפשר ללכת בבקשה?״ היא אמרה, היא צוחקת? היא באמת צוחקת איתי עכשיו ״את יכולה להשאיר את שנינו לבד?״ שאלתי את האחות כשאני עוד בוכה, היא הנהנה ויצאה

״הארי בוא נלך כבר, עזוב את הדרמה קווין הזה״ היא אמרה היא קראה ללואי שלי עכשיו דרמה קווין? הוא פאקינג בגללה קפץ! כי הסתומה הזאת הכריחה אותי לבחור!

״תלכי מפה.״ אמרתי ״בכיף אם תבוא כבר״ היא אמרה ״תעופי מפה!״ צעקתי עליה, ״תלכי ואל תחזרי בחיים שלך!״ אמרתי לה ״מה הפאקינג קטע שלך?!״ היא צעקה ״זה בגללך! זה בגללי! הוא התאבד בגלל שבחרתי! הוא שמע שבחרתי בך והוא קפץ בגלל זה! עכשיו מי יודע אם הוא יקום בכלל!״ אמרתי לה

״מעולה ששמע, שיבין את מקומו״ היא אמרה וגילגלה עיניים ״מקומו איתי. אני בוחר בו. אני רציתי לבחור בו. אני לא פאקינג שם עלייך פס לעומתו ואם הוא יבקש ממני לקפוץ מהגג אני אעשה את זה! אני אעשה הכל בשבילו! תעופי מפה ועכשיו!״ צעקתי עליה ובדיוק נייל וליאם נכנסו להפריד בנינו.

״אתה אידיוט הארי סטיילס״ היא אמרה ויצאה מהחדר ״הארי... מה קרה״ ליאם אמר ונפלתי לחיבוק איתם והתחלתי לבכות ״ה... הוא, כ.. כשאני הייתי על הגג, כ... כשאני רציתי ל... לוותר, ה.. הוא לא נתן לי, ואני אפי..לו ל..לא שמתי לב כמה רע לו, ל... לא הייתי שם לצידו״ אמרתי להם

״א..אתה רצית לקפוץ?״ נייל שאל והנהנתי, ״שם נפגשנו, על הגג המטופש שלואי השווה אותי לאבן מפגרת שהוא זרק, כך הוא הציל אותי, הוא הציל אותי.״ אמרתי להם

רציתי באמת למות, אם הוא ימות אני לא אחיה. אני באמת לא אחיה.

-

לואי כבר חודש בקומה, עצרנו את הטור וחזרנו ללונדון, לא ישנתי יום אחד בבית, כל החודש הזה ישבתי ליידו.

הרופאה נכנסה לחדר ״הארי... זה כבר חודש ככה ואין שום דבר שמראה לנו שהוא הולך להתעורר״ היא אמרה ״ל.. לא״ אמרתי ודמעות עלו לעיניי, ידעתי למה היא מתכוונת ״אתה יודע שזה מה שצריך לעשות״ היא אמרה והנהנתי, ידעתי שהיא צודקת.