ההגעה לפריז עברה בצורה חלקה, לנסוע עם לואי טומלינסון הייתה ממש הטבה. כאילו...לא היה צריך לעמוד בתור לחינם. המכונית שהייתה אמורה לאסוף אותם כבר הייתה שם, כך שהם היו בדרך למלון תוך זמן קצר.
הארי נדבק עם פניו לחלון לאורך כל הנסיעה. הוא נדהם מהיופי האדריכלי, מהר מאוד הוא הבין למה כל מי שהיה שם פשוט אהב את פריז. זה פשוט קסום. הרחובות מכוסים כולם באבן אפורה בצבע שמנת, עם פנס מנורה שלצערו, לא הוארו עדיין כי עוד היה יום, ועם מרפסות שעיטרו כל בניין. הוא היה כל כך מהופנט, שהוא לא שם לב למבט החביב של לואי.
ההגעה למלון ריץ' הייתה חוויה שלמה. הארי הרגיש כמו בן אצולה, אבל כמובן שאטו דה ורסאי (שם של מלון ה.מ) יכל להיות יותר מפואר מזה.
שני עוזרים עזרו להם עם המזוודות שלהם כשהארי הלך לצ'ק אין, הוא שמח שפקידת הקבלה דיברה אנגלית, וקיווה שרוב הצוות דיבר גם כן.
הארי נתן לה את שמו ולאחר כמה לחיצות על המחשב שלה היא חייכה "הנה שני כרטיסי המפתח שלך עבור סוויטת וונדום, מסייה."
"תודה." הארי ענה בחיוך.
לפני שהסתובב הוא שמע את קולו של נייל.
"הו, לואי! הארי! ברוך הבא לפריז!" הוא קרא בגיחוך.
"שלום נייל." לואי חייך.
נייל נתן לכל אחד מהם שתי נשיקות לחיים כברכה.
הארי צחקק "אוקיי שלום,"
"אתה מריח את זה, הא?" נייל שאל בעודו שואף אוויר עמוק, ומניח את ידיו על מותניו "זה הריח של פריז," אמר בחיוך זחוח "וקרואסונים! מי בעד לארוחת צהריים מאוחרת?"
לואי חייך "כן, אפשר לאכול ארוחת צהריים. נפגוש אותך במסעדה, נגיד, בעוד עשרים דקות?"
"מקסים, אני אראה אותך." נייל ענה ואז הסתובב.
לואי שלח להארי הנהון וחיוך קטן "בוא נלך לסוויטה שלנו." הוא אמר ברכות.
זה היה משהו שהארי ניסה לא לחשוב עליו הרבה; הוא חולק סוויטה כל כך יוקרתית עם לואי. העניין הוא שזה היה נורמלי לחלוטין, לואי תמיד חלק את אותה הסוויטה עם העוזר הראשי בשבוע האופנה בפריז. אחרי הכל, זה היה טיול עבודה, לואי היה צריך את העוזר שלו בדיוק כמו בנורמה, או אולי אפילו יותר.
אז כן, הארי היה צריך להפסיק לעשות מזה עניין גדול.
לואי הלך ברשלנות כל הדרך לסוויטה שלהם, וגם כשהארי פתח את דלתם, לואי לא נראה מבולבל או משהו מהסוויטה העצומה שנחשפה למולם.
הסוויטה כללה שלושה חלקים, חדר סלון מרווח ושני חדרי שינה זהים. חדר הסלון היה מעוטר בבדים ממשי וריהוט עץ. כולם עם גוון ירוק פסטל, במרכזו היה שולחן המוקף בספות וכיסאות. כל החדר הזה היה אשכרה יצירת אמנות.
YOU ARE READING
The Devil Wear's Gucci | L.S (עברית)
Fanfictionלארי פאנפיק שמבוסס על הסרט "The devil wear's Prada" ت︎ "זה לא נכון, כל הדברים האלה שהם אומרים עליך" "הו כן? כי אני לא זוכר תקופה שלא עבדתי בה-או כזאת שלא הייתי בה לבד" הספר מתורגם, ולא שלי-באישור כמובן. ^כל הזכויות שמורות לכותבת המדהימה dianexagnes@^
