אתן עומדות לאהוב את הפרק. או שלא...
לואי התעורר ולקח לו חצי שניה להיזכר שהוא לא בבית. התאורה הייתה מי שחשפה זאת: הוא שכח לסגור את הווילונות לילה קודם, והשמש מעולם לא נכנסה ככה לחדר השינה שלו בלונדון. זה היה בהיר מדי, מוקדם מדי.
הוא ניסה לחזור לישון אבל בטנו קרקרה בתובעניות, אז לאחר שקם ומתח את שריריו התפוסים, הוא ניגש אל השולחן בחדר השינה שלו והרים את הטלפון של המלון.
מכיוון שהזמין כמות די גדולה של אוכל, הוא החליט שיהיה לו מספיק זמן להתקלח לפני ארוחת הבוקר. כל מוצרי הטואלטיקה שלו כבר היו בחדר האמבטיה, אז הוא פשוט סגר את הדלת ונהנה ממקלחת ארוכה וחמה.
כשרק מגבתו כרוכה רק סביב מותניו, הוא בחן את הבחירות שהיו לו לבגדים להיום. כשחשב אם יהיה חם מדי לגולף, הרגיש את המשיכה הבלתי נמנעת לבדוק את הטלפון שלו...רק כדי למצוא אותו מת. הוא זכר שהוא השאיר את המטען שלו באזור הסלון המשותף, אז הוא עזב את חדר השינה שלו כדי לקחת אותו.
בחוץ, הוא לא מצא רק את מטען הטלפון שלו, אלא גם את הארי יושב על הספה, מקליד על האייפד שלו, לבוש לחלוטין ומוכן להיום. הוא לבש טוניקה שחורה עם עיטורים לבנים סביב הצוואר, יחד עם מעיל שחור, שניהם מסנט לורן. לואי מאוד אהב אותם על הארי, במיוחד הטוניקה מכיוון שזה היה בגד כל כך רגוע שלגמרי הדגיש את פלג גופו הארוך.
הארי הרים את עיניו כששמע את דלתו של לואי נפתחת "הו," ליבו החטיא פעימה, "בוקר טוב, לואי."
בוא נגיד שליבו של לואי החמיץ שלוש פעימות, הוא הדק את המגבת סביב מותניו ואחז בה כדי למנוע תאונות "בונז'ור." הוא בירך בחיוך ונונשלנטיות מזויפת. "כבר עובד?" הוא שאל כשצעד לעבר המטען שלו.
"כן טוב אתה יודע מה הם אומרים, הציפור המקדימה מקבלת את-" הארי משך את מילותיו ואז כחכח בגרונו בחיוך מעוקם, "אני פשוט עובר על כמה מיילים."
"בכל מקרה אתה לא צריך לעבוד על בטן ריקה," לואי ענה, "כבר הזמנתי ארוחת בוקר. אכפת לך לקבל אותה כשתגיע?"
"בטח," הארי חייך "עוד משהו?"
"זה הכל, תודה." לואי חייך כשנכנס לחדרו, לא מודע למבט האחרון שהארי שלח לעבר ישבנו המכוסה.
הוא החליט ללכת עם ז'קט חליפה שחור ועניבה בצבע בורדו. הוא התלבש וסידר את שיערו.
כשנכנס לסלון בפעם השנייה, הארי סיים לסדר את השולחן הקטן עם כל הכלים שלואי שהזמין, בתוספת שני מקומות עם צלחות וכוסות תה.
"אז התה שלך עדיין לא מוכן. הם לא הביאו את זה שאתה אוהב אז הם חזרו להביא אותו. בכל מקרה זה לא אמור לקחת זמן רב מידי."
"הו," זיכרונות מכל הכוסות במשרד המטבח השאירו את לואי בלי הרבה מה לומר.
"אבל יש מיץ תפוזים, אתה רוצה קצת?" הארי דיבר וכבר הגיש כוס קטנה.
YOU ARE READING
The Devil Wear's Gucci | L.S (עברית)
Fanfictionלארי פאנפיק שמבוסס על הסרט "The devil wear's Prada" ت︎ "זה לא נכון, כל הדברים האלה שהם אומרים עליך" "הו כן? כי אני לא זוכר תקופה שלא עבדתי בה-או כזאת שלא הייתי בה לבד" הספר מתורגם, ולא שלי-באישור כמובן. ^כל הזכויות שמורות לכותבת המדהימה dianexagnes@^
