הנוסחה המושלמת

פרק 4

נופר הרגישה נעטפת בחיבוק שאלינה חבקה אותה והן צעדו לכיוון האחות.
"יהיה בסדר, גם לי זה קרה בפעם הראשונה"  ליז ספרה ואלינה הנהנה כדי לאשר זאת.
הן המשיכו לדבר איתה אך נופר לא שמעה דבר.
שקט השתרר במוחה והיא שמעה רק את ליבה פועם בחוזקה, עיניה מטושטשות מהדמעות אשר לא הפסיקו לזלוג מעיניה, וכתפיה רעדו, ואם אלינה וליז לא היו תומכות בה היא הייתה נופלת.
הן הגיעו לאחות והשכיבו אותה על המיטה,
"תספרי איתי" היא שמעה קול נשי מוזר אשר לא הכירה ואז היא שמעה ספירות לאחור "עשר, תשע..."
נופר נסתה להגיד את המספרים אבל שעשתה זאת  הרגישה חנק תקוע בגרונה וגימגום יצא מפיה .
"תנשמי עמוק" הקול הזר לחש שוב .
"תשאפי ותנשפי , תשאפי ותנשפי" היא נסתה לחקות את מה שהקול אמר לה ואחרי זמן לא קצר בו האוויר שיחק עם ריאותיה ועיניה התחילו לשרוף מכל הדמעות שבכתה זה פסק.
היא הרגישה שהאוויר חזר לראותיה ודימעותיה אט אט פסקו ועיניה נעצמו.
היא הרגישה תשושה כל כך שפשוט נתנה לגופה להרפות ולהכנס אל תוך שינה עמוקה.
כאשר פקחה את עיניה היא הייתה על מיטה בחדר האחות החדר היה ריק ואחרי שהיא קמה מהמיטה ובחנה את סביבתה היא הבינה שדלת החדר נעולה.
היא החליטה לעשות ספורט למרות ששמעה שזה נוגד את חוקי המקום.
הרי הדלת נעולה וברגע שהיא תשמע שפותחים אותה היא תפסיק.
היא החלה לרוץ סביב החדר ואחרי עשרה סיבובים היא הרגישה כאב ראש קל אך היא לא נתנה לזה לעצור אותה והמשיכה עם תרגילי הספורט .
נעילת המנעול של דלת החדר נפתחה ונופר אשר הייתה על הרצפה אחרי שבצעה שכיבות שמיכה נבהלה היא קמה במהירות ונסתה לסדר כמה שיותר את נשימותיה אשר היו חזקות, היא נגבה עם ידה את הזיעה שהצתברה במצחה וכל מה שרצתה היה מקלחת קרה ונעימה.
"אני רואה שקמת, איך את מרגישה?"
נופר שמעה זאת מבחורה אשר נראייתה צעירה.
שיערה השחור היה מעוטר בסיכות אשר אספו אותו לקוקס אדוק.
משקפיה האדומות החמיאו לה והבליטו את שפיתיה הורדרדות.
"אני בסדר" היא השיבה וקיוותה שכעת תוכל לחזור לחדרה.
"את צריכה ללכת לחדר האוכל עכשיו, אני מניחה ששמעת שלא מוותרים כאן על ארוחות" ולפני שנופר יצאה מהחדר היא הוסיפה "קוראים לי סבטלין" נופר הנהנה בראשה כאשר גבה מופנה אליה והיא לא באמת ידעה אם היא מסתקלת עליה אבל את האמת שלא היה לה אכפת.
היא נכנסה אל חדר האוכל וראתה את ליז.
ליז קראה לה להצטרף אליה, הן הלכו לקחת מגש וחיכו בתור ארוך אשר הגיע לאישה מבוגרת וקשוחה.
האישה קראה בשמה של ליז וסימנה בוי כדי לאשר שהגיעה, היא גם שאלה לשם של נופר וסימנה גם אותה בוי ושמה בקערה של נופר קורנפלקס עם חלב, מעדן ותפוח.
ליז ונופר נגשו לשולחן שבו ישבה אלינה ועל מגשה היה אוכל דומה לשלהן.
"ועוד משהו נופר, אם נשאר לך חלב כשאת מסיימת לאכול את הקורנפלקס את חייבת לשתות אותו ובנוסף לסיים את כל האוכל שנתנו לך במגש. זה עוד חוק כאן" הסבירה ליז עם גלגול עיניים.
נופר הבינה איך הדברים עובדים כאן, פחות או יותר.
כאשר סיימו לאכול את ארוחת הערב
נופר נשכבה על מיטתה ונרדמה כשבראשה המחשבה שמצפה לה יום קשוח מחר.