הנוסחה המושלמת

פרק 5

דפיקות חזקות העירו את הבנות לתוך בוקר חדש שאיתו הגיע מזג אוויר קייצי.
שמש שטפה את חלון החדר ולמרות סיטואציות הימים הקודמים נופר קמה עם תחושה טובה והיא ידעה שהתחושות שלה לא טועות אף פעם.
פיהוק גדול נשמע ברחבי החדר וסימן על כך שליז התעוררה, "אני עדיין עייפה" תלונתה של נופר הצחיקה את אלינה "את עוד תתרגלי לזה" היא השיבה לה.
אחרי ארגוני הבוקר שכללו לצחצח שיניים להתקלח בזמן נורא קצוב וקצר
לבחור בגדים, הן ירדו לארוחת הבוקר שם הבנות הסבירו לנופר שיש לכל אחת שיעורים אחרים וכי היא צריכה ללכת למזכירה ולקחת את המערכת שלה.
היא ספרה בראשה את הקלוריות והגיעה למספר 400, ובלי לחשוב יותר מדי היא ידעה שעליה ללכת שעה בהליכה מהירה כדי לשרוף אותם.
אחרי שסיימה לאכול היא הלכה למזכירה ועשתה את הסיבוב הכי גדול שיכלה לעשות.
היא נפרדה מהבנות שמיהרו לשיעור והלכה למזכירה.
כאשר היא הגיעה לשם המזכירה קיבלה אותה בחיוך והגישה לה את מערכת השעות שלה, "מכוון שכאן זה לא בית ספר ואי אפשר ללמוד הכל יהיה לך רק שלושה שיעורים כל יום שיעור אחר פעם אחת מתמטיקה, פעם אנגלית ופעם ביולוגיה"
"אוקיי, תודה" נופר לקחה את מערכת השעות וראתה שהתחיל לה שיעור מתמטיקה ומתחת למקצוע היה רשום לה שהיא לומדת בחדר מספר 67.
היא עלתה במעלית מכוון שלא היו מדרגות ותוך כדי היא קיללה במחשבותיה את האיש שיצר את המקצוע מתמטיקה.
היא הגיעה לחדר ולפני שנכנסה  היא לקחה נשימה עמוקה.
שנכנסה לחדר היא שמחה על כך כאשר ראתה  גבר בעל שיער שחור אשר לראשו כובע קסקט.
היו לו עיניים חומות שהיו ממוסגרות במשקפיים שחורות ועדינות הוא חייך אליה ותוך כדי שהרים את העיפרון שאל, "שנתחיל?"
"כן" נופר השיבה בגמגום קליל.
"אוקיי" הוא הטפח על הכסא שהיה ליד הכסא שלו מאחורי שולחן הכתיבה מסמן לה לשבת.
כשנופר התיישבה היא הרגישה את מבטו עליה.
"אני חושב שכדאי שנעשה הכרות בעשר הדקות שנותרו לנו, ואם כבר מדברים על היכרות בפעם הבאה אני לא אקבל איחורים"
"סליחה על זה" נופר הרגישה שצבע אדום וחם מציף את לחייה והיא לא בדיוק ידעה איך להתמודד עם הסיטואציה שאליה נקלעה.
"אני אלכסנדר, אבל את יכולה לקרא לי אלכס ואת נופר נכון?" הוא שאל שאלה רטורית  אך נופר הנהנה.
"ולמה את כאן?" נופר הרגישה רחמנות בקולו.
"למה אתה חושב שאני כאן?" טון קולה היה תוקפני והיא הרגישה רצון עז להגן על עצמה.
"אבל למה את חולה?" "לא לימדו אותך נימוסים?" נופר קמה ממקומה וגילגלה את עיניה תוך כדי שהתקדמה לכיוון הדלת.
"צודקת" אלכס סינן בשקט משפתיו לא יודע אם התשובה אכן הגיעה לאוזניה של נופר.
נופר נשמה נשימה עמוקה ופתחה את דלת חדרה שם נתקלה באלינה אשר ישבה על המיטה .
"אז? איך היה בשיעור הראשון שלך?"
"לא ממש למדנו" נופר הודתה וסיפרה לאלינה על אלכס "נשמע בחור חתיך" אלינה חייכה "ומעצבן לא קטן" נופר הוסיפה ונשכבה על מיטתה אך דפיקת דלת עצרה אותה מלישון.
היא פתחה את הדלת וראתה את מאי אשר דאגה להתנצל בפניה "אתמול לא יצא לי לעשות לך את הסיור אחרי ארוחת הערב, אני ממש מצטערת פשוט צץ משהו חשוב ו.." "זה בסדר" נופר מיהרה להגיד "גם לי היה קשוח אתמול, שנלך עכשיו?" "כןן" מאי חייכה תוך כדי מחיאת כף ואחרי שהן ירדו קומה ועמדו מול דלת זכוכית גדולה מאי הכריזה "ברוכה הבאה לספריה!"