סעודת חג

108 6 3
                                    


הִזְמִינוּ אֶת סָבְתָא מִצַּד אִמָּא
וְאֶת הַהוֹרִים שֶׁל אַבָּא
גַּם הַדּוֹד עִם הַיְּלָדִים הִגִּיעַ
וַאֲחוֹתִי וּבַעֲלָהּ וְשִׁבְעַת יְלָדֶיהָ
וְגַם לָאָח שָׁלְחוּ הַזְמָנָה
וְאֶת הַשְּׁכֵנָה הַבּוֹדְדָהּ
דָּאֲגוּ לְהָסֵב בְּאַהֲבָה
לִפְאֵר שֶׁל אֲרוּחָה,
עִם (כִּמְעַט) כֹּל הַמִּשְׁפָּחָה
אֵלָי רַק שָׁלְחוּ שְׁאֵלָה,
כָּזוֹ רָפָה, שְׁקֵטָה חֲלוּשָׁה
"תָּבוֹאִי לַסֵּדֶר הַשָּׁנָה"?
וּמַהֵר הֵם עוֹנִים תְּשׁוּבָה
"בֶּטַח אַתְּ יוֹצֵאת לְמֵסִבָּהּ..."
וְזֶה לְגַמְרֵי סַבַּבָּה
אֲנִי מְאוֹד מְבִינָה
הֵם לֹא יְכוֹלִים, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה
לִי יֵשׁ קְשָׁיִים וְלָהֶם יֵשׁ מִגְבָּלָה
עֲדַיִן הַיַּלְדָּה שֶׁבִּי הַקְּטַנָּה
מִתְרַפֶּקֶת עַל פַנְטַזְיָה
כָּזוֹ שֶׁבָּהּ כֹּל הַמִּשְׁפָּחָה
יוֹשֶׁבֶת לַסֵּדֶר בְּלִי בְּעָיָה
וְאֵין מֶתַח, לַחַץ אוֹ סְתָם הַרְגָּשָׁה עֲלוּבָה
רַק אוֹשֵׁר צְחוֹק וְשִׂמְחָה
עִם הַדּוֹדָה הַדּוֹד,
אִמָּא אַבָּא, הָאָח וְהָאָחוֹת
כֻּלָּם יַחַד, בְּלִי טָעוּיוֹת
אוֹ מִלִּים גְּרוּעוֹת
אוֹ מַבָּט מְאֻכְזָב שֶׁאָכַלְתִּי קִטְנִיּוֹת
סְתָם אֲנִי רוֹצֶה אֲרוּחַת חַג מִשְׁפַּחְתִּית
עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי הַבִּיּוֹלוֹגִית הָאֲמִתִּית
וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּהוּ זֶה כְּבָר לֹא יַחֲזֹר לַעֲבָר
אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה כְּלוּם לֹא אוֹתוֹ הַדָּבָר

יותר אישהWhere stories live. Discover now