לקרוא את החלק הקודם, סקס בחלק האחרון.
עדיין הבית של זאין
שעה: הרבה אחרי חצות
אני רוצה נשיקה נוספת, אך למרות שאני רואה בעיניו שהוא גם רוצה בזה הוא עוצר את עצמו ומביט בי, השליטה עצמית שלו ראויה להערצה.
כי אני די בטוח שאני עומד לאבד את הראש ודי בקרוב, ובכנות אני פשוט רוצה לנשק אותו לשכוח מכל החששות, מכל הפחדים ומכל המכשולים.
אני רוצה לשכוח מהכול לפחות הלילה, ולעשות מה מתחשק לי עם אדם שאני אוהב והוא אוהב אותי
אני נושך את השפה שלי ומחכה לצעד הבא שלו, הוא רק מושיט לי את ידו ומחייך לעברי "בוא נלך לישון".
אני ממש לא רוצה לישון! כי אלוהים חשבתי שאני הילד המטומטם הזה שדלוק על המורה שלו, זה אמיתי? הוא רוצה שננסה, אני מרגיש כמו בסרט!
וכרגע כל מה שאני רוצה לעשות זה להקפיא את הכל ולהשאיר את זה כרגע, זה רגע שאני ארצה לנצור בליבי לעד.
אבל לבסוף אני מהנהן אליו ולוקח את ידו שהוא מציע לי, הוא מוביל אותי למעלה ופותח לפניי דלת של אחד חדרי השינה "תוכל להישאר כאן, המקלחת היא כאן" הוא מצביע על דלת בהמשך המסדרון ומוסיף "ואם תרצה משהו פשוט תבקש".
"נראה אותך בבוקר" הוא מנשק אותי במהירות נשיקה קצרה שמעוררת את כל חושיי, אני רוצה להחזיק בידו ולהכריח אותו ולהישאר איתי, אבל אני רק מאלץ חיוך והוא נעלם מאחורי הדלתות.
*
הבית של זאין
שעה לפנות בוקר
השעה היא בערך 4 וחצי בבוקר ואני לא מסוגלת לישון, או לעשות משהו.
בהתחלה באמת ניסיתי לישון, הסתובבתי אין ספור פעמים עד שלבסוף וויתרתי תחבתי אוזניות ושילבתי את ידיי מתחת לראשי ועכשיו אני מביט לעבר התקרה.
המתיקות של השפתיים שלו לא יוצאת מראשי, אני לא מסוגל לשכוח זה כל כך אמיתי וחיי שעד עכשיו אני מסוגל
אני פשוט לא מסוגל לישון שאנרגיה זורמת בעורקיי, כל מה שאני רוצה זה להתפרע ואולי לרוץ כדי להריע את האנרגיה הבוערת בי.
אני לבסוף מתייאש וקם מהמיטה, ופותח את הדלת הבית חשוך ושקט לגמרי אני הולך על בהונות הרגליים שלי.
אבל בגלל שאני לא מכיר את הבית הזה, אני נתקל במשהו ומתרסק על הרצפה.
החבטה מהדהדת בכל רחבי הבית וכאבים החדים שחולפים בגופי, מבהירים לי שככל הנראה אולי גם נפצעתי.
עכשיו אני די בטוח שחצי מהשכונה שמעה, אז אני ממש לא מופתע שהדלת של החדר של זאין נפתחת.
